1691-1627

רוברט בויל נולד כילד השביעי במשפחה אמידה ומיוחסת באירלנד. הוא
קיבל את החינוך המעולה ביותר שהיה אפשרי בזמנו. בגיל 12 הוא נשלח
יחד עם אחיו ומורה פרטי לסיור של חמש שנים באירופה שנקטע בגלל
המרד האירי שאיים על רכוש המשפחה. הוא למד פילוסופיה, דת, שפות,
מתמטיקה ובעיקר התוודע לידע המדעי החדש לתקופתו. בויל בילה חלק
מחייו בלונדון, בבית אחותו אשר היתה נשואה ללורד רנלי שבילה את
מרבית זמנו בשתיה. היא פתחה את ביתה לאמנים, מדענים ופוליטיקאיים
ובבית זה התוודע בויל למיטב החברה האנגלית.

בויל חי בתקופת המעבר מן האלכימיה לכימיה המודרנית ותרומתו למדע
נחשבת על ידי רבים כתרומתו של קופרניקוס ל אסטרונומיה. הוא פסל את
תורת ארבעת היסודות של אריסטו כאשר הנימוקים שלו היו בין השאר:

"ואני אביא את הדוגמה של כספית מכיוון שאיני רואה כיצד
התומכים בתורת היסודות יסבירו זאת טוב יותר מאשר
הכימאים. אם נשאל מדוע היא נוזלית, יענו כי יש בה הרבה
מתכונת המים … אך אם ישאלו אותם כיצד יתכן שהכספית
כבדה כל-כך, יענו כי זה בגלל היסוד אדמה הנמצא בה. אבל,
היות ולפי דעתם על הכספית להיות מורכבת גם מאוויר ומאש
שלפי טענתם הם יסודות קלים (לפי אריסטו יסודות אלה
קלים ועולים כלפי מעלה), כיצד אפשרי הדבר שהכספית כל-
כך כבדה יותר מנפח זהה של אדמה?"

ב-1654 עבר בויל לאוקספורד ושם, בשיתוף עם רוברט הוק, ביצע שורה
ארוכה של ניסויים במשאבת אוויר שהומצאה זמן קצר לפני כן. בעזרת
המשאבה הזו הראה בויל כי כי קולו של פעמון שהופעל בתוך כלי מרוקן לא
נשמע. מכאו שהאוויר דרוש למעבר גלי הקול. כמו כן הוכיח בויל כי האוויר
חיוני לחיים ולבעירה. בניגוד לחוקרים אחרים אשר השתמשו במשאבה רק
כדי לרוקן כלים מאוויר, חקר בויל את אופיים של הגזים על ידי כך שדחס
אותם ומדד את השתנות הנפח עם הגדלת הלחץ. בויל מצא שכאשר הוא
מגדיל את הלחץ המופעל על מדגם הגז, נפחו קטן. לדוגמה, כאשר הלחץ
מוכפל, נפח הגז קטן בחצי. בויל ביטא את התלות הזו בצורת חוק שהיה
החוק הראשון שנוסח בעזרת ביטוי מתמטי. לחוק ישנם יישומים רבים
וביניהם ההסבר לחלק מן הסכנות האורבות לצוללנים בלתי זהירים.

הניסויים במשאבת האוויר עזרו לבויל לקבל תובנה רבה יותר של מבנה
החומר. כדי להסביר את מה שהוגדר באותו זמן כ"גמישות של האוויר"
פיתח בויל את המושג "חלקיקים יסודיים" אשר על ידי התמזגותם יוצרים
גופיפים. לפי זאת, כל התופעות בטבע מוסברות לא על ידי תורת היסודות
של אריסטו אלא על ידי התנועה והארגון של החלקיקים היסודיים הללו.
ניסויים אלה עזרו גם להכריע סופית את הוויכוח הישן אודות קיומו או אי
קיומו של הריק (ווקום).

בניסוייו מצא בויל כי קיים קשר בין אוויר ובין בעירה ונשימה. הוא היה
אחד הכימאים הראשונים שביצע ניסויים רבים ומבוקרים, גם בעצמו וגם
יחד עם שורת עוזרים שהעסיק. העובדה שהיה בעל אמצעים איפשרה לו
להקדיש את מרצו לעבודה מעשית במעבדות שהקים. הוא השאיר אחריו
כמאה כתבים (יותר משתיים וחצי מיליון מילים) ומכתבים רבים ממנו
ואליו שרובם עסקו בעניינים מדעיים.

בויל שבר את מסורת הסודיות שאיפיינה את עבודתם של ה אלכימאים
בזאת שפירסם מידע מפורט על הדרך בה ביצע את ניסוייו ודיווח גם על
ניסויים שלא הצליחו.

בבואו לאוקספורד חבר בויל לקבוצת מדענים ופילוסופים אשר התאספה
פעם בשבוע לדון בעניינים מדעיים. ב-1662 הפכה קבוצה זו רשמית
ל"אקדמיה המלכותית למדעים", מוסד הקיים עד ימינו.