ימת אראל הגוססת היתכן גם אצלנו?

אורית בן צבי אסרף, דר' ניר אוריון

סיפורה של ימת אראל

ב1960 ימת אראל שבקזחסטאן היתה אחת מימות המים המתוקים הגדולות בעולם. הימה הרביעית בגודלה. שטחה גדול פי 200 מהכנרת. בשטח זה מתגוררת אוכלוסייה המונה כ – 40 מיליון נפש.
באזור הימה שוכנים שטחים חקלאיים בהם מגדלים כותנה ואורז. בשנים 1973 – 1989 השלטון הקומוניסטי קבע כי אזור ימת אראל שבקאזחסטאן ישמש כאסם תבואה גדול לכל ברית המועצות, בשל משאב המים המתוקים המצויים בו. עם התגברות הצורך בשטחי חקלאות נוספים, חלה התגברות גם בצורך במים להשקיית הגידולים החקלאיים. זרימת שתי נהרות (Amu-Darya, Syr-Darya) המובילים את מימיהם לימה הוסטה ישירות לתעלות השקייה. אולם עד מהרה החלו לצוץ בעיות בלתי צפויות. החקלאים השתמשו לצורך השקיית הגידולים במי הנהרות והיובלים הזורמים לימה ובכך הצטמצמה כמות המים המתוקים המגיעה לימה. כתוצאה מכך, ממדי הימה קטנו לכדי 40% מנפחה.
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בה נעלם מפני כדור הארץ גוף מים מתוקים כה גדול ובזמן כה קצר.
כך הפכו מימיה למלוחים עד שכיום וכמעט ואין בה חיים. במשך שני דורות השתנתה איכות החיים בישובים שמסביב לימה ללא היכר.
שטחי מים הפכו לשטחי חולות נודדים, לחות האוויר הנוחה הפכה ליובש קשה, מרבית הדגה והצמחיה מתו, קשרים ימיים באמצעות כלי שיט הופסקו, ומראה הנוף הייחודי נעלם מבלי שוב. תמונות של ספינות דיג התקועות בים של דיונות החול הפכו כמעט לחיזיון נפוץ.
גם הקרקע ומי התהום הלכו והתמלחו עם ההשקיה המסיבית והיבולים הלכו ופחתו.
כמויות הדשנים, קוטלי עשבים והחרקים שהוכנסו לאזור על מנת לקבל יבולים חקלאיים טובים יותר, גרמו לזיהום חריף של המים והאוויר ועקב כך למחלות ונזקים לאוכלוסייה המקומית.

האזור שהתייבש כפי שהוא נראה כיום. תמונות של ספינות דיג התקועות בים של דיונות החול הפכו כמעט לחיזיון נפוץ.

ירידת מפלס המים והמלחתם בימה גרם גם לשינוי באיכות מי התהום. בארות רבים נסגרו ותושבים נאלצו לצעוד קילומטר רבים עד הגיעם למקור מים לשתיה. תושבי העיר מאינק (Maynak), שבעבר שכנה על שפת ימת אראל מרוחקים מרחק 20 מייל מן הימה.
משקים רבים המבוססים על עדרי הבקר נסגרו בשל המחסור במים ובעליהם איבדו את פרנסתם.
בשל התייבשות הימה החלו משבי רוח עזים לשאת את החולות ששקעו והפכו אותם לחולות נודדים.
הערכה היא כי כ – 43 מיליון טון חול נישאו באוויר מידי שנה מאזור הימה. חשיפת התושבים לסופות אלו גרמה לעלייה בשכיחות מחלות לב וריאה באוכלוסייה המקומית.

תעשיית הדיג של ימת אראל תמכה בעבר בכ – 60,000 מקומות עבודה כיום היא כמעט ונעלמה.

אינך יכול למלא את ימת אראל בדמעות, עלינו לפעול על מנת שנוכל להציל את מה שניתן אמר מוחמד סליק משורר תושב האזור ועמו הסכימו מדענים רבים. השלב הראשון בשיקום האיזור הוא ההבנה כי גידול הכותנה הוא שורש הרעה. אם הממשל לא יכיר בכך לא ניתן יהיה לשקם את הימה. במשך שנים רבות נעלם תהליך ההרס מעיניים מערביות רק עם עלייתו של מיכאל גורבג'וב לשלטון וביטול השלטון הקומוניסטי בברית המועצות נחשפה עובדת מותה של ימת אראל. כיום 30 שנה אחרי שהחל מפעל ענק זה קשה מאוד לתקן את הנזקים ולא נותר אלא להפכו לסמל ההשפעות ההרסניות של רצון האדם לשלוט בטבע.

William, S. E. 1990. A soviet sea lies dying. National Geographic. Vol: 127, no2: 73-93