מאת גיא לשם

 

בשל איכות הצילום, תוכן קטע העיתונות מופיע תחת התמונה.

 

 

 

 

סקר שהזמינה נציבות המים חשף רמת זיהום גבוהה של כימיקלים שונים – ובהם – חומרים מסרטנים – באקוויפר החוף, אקוויפר החוף הינו מאגר מי התהום העיקרי המספק מים לשתייה לתושבי איזור המרכז. למרות זאת הורה מנכ"ל משרד התשתיות, יעקב אפרתי, המשמש גם נציב המים, לא לחשוף בפני הציבור את הממצאים החמורים, ואף לא להעבירם למשרדי הממשלה הרלוונטיים. ממצאי הסקר, שבוצע על-ידי הידרולוגים מומחים, הוגשו לאחרונה לנציבות המים. בדיון שנערך בנושא לפני כעשרה ימים הורה אפרתי לא לחשוף את הממצאים. עורכי הסקר, שהתכוונו לקיים בשבוע הבא הרצאה בנושא בכנס האגודה הישראלית למשאבי מים, גם קיבלו הוראה מפורשת מאפרתי לבטל את ההרצאה. תוכניית הכנס, שהודפסה בינתיים, עדיין כוללת את כותרת ההרצאה המיועדת. גורם הבקיא בממצאי הסקר אמר ל,,ידיעות אחרונות": "גם כיום – למעלה מחודש אחרי גיבוש המסקנות של הסקר – לא נערר כל דיון רציני לגיבוש פתרונות לממצאים החמורים, ואיש לא טרח להביא את הנושא לידיעת הציבור".

המתכות הרעילות חילחלו במשך שנים.

מהסקר, שהוא אחד הסקרים המקיפים בנושא שנערכו עד היום, עולה כי במספר מקומות נמצאו במי-התהום חומרים מסיסים ומתכות כבדות רעילות, כמו כרומיום וקדמיום, בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמות המותרות במי-שתייה. מדובר בחומרים העלולים לגרום נזק מצטבר ומחלות. חומרים אלה עלולים לחדור לגוף לא רק ישירות בשתייה, אלא גם בשאיפתם כאדים או בחדירה דרך העור (ראו מסגרת).
תושבי איזור המרכז, ותל-אביב במיוחד, מקבלים את מי-השתייה שלהם בעיקר מקידוחים מקומיים של מי-תהום, וכן מאקוויפר ההר ומהמוביל-הארצי לסירוגין. אספקת מי-השתייה לבתים מתבצעת ישירות מבארות מים השואבות מתוך מאגר מי-התהום. לפני הזרמתם לברזים, המים עוברים בתחנת סינון. אולם תחנות הסינון יכולות לטפל רק בחומרים שידוע על הימצאם. לכן, התחנות לא מסננות חלק מהחומרים המסוכנים שנמצאו במים.
הסקר דגם קידוחי מים שונים בשטח של 20 קמ"ר באיזור הצפוף ביותר במדינה. מוקד האיזור שנבדק הוא איוור התעשייה בדרך השלום בתל-אביב. זאת מכיוון שבאיזור התעשייה הזה פעל מאז שנות ה-50 מפעל לייצור מתכות ונשק קל של התעשייה הצבאית, וכן מפעלים אזרחיים שונים שעסקו בייצור בטריות ומצברים, וכן בציפוי ובניקוי מתכות, תוך שימוש במתכות רעילות ובחומרים מסרטנים בתהליכי הייצור. במשך שנים ארוכות הזרימו מפעלים אלו את השפכים התעשייתיים בתעלות ניקוז לנחל איילון, ומשם חילחלו המים המזוהמים אל תוך מאגר מי-התהום. מסקר עולה, כי באיזור זה מצויים כיום מאות-מיליוני מטרים-מעוקבים של מי-תהום מזוהמים.

משרד הבריאות: דרוש פתרון רדיקלי

הגורם החיצוני היחיד שנחשף לממצאי הסקר הוא שלום גולדברגר, המהנדס הראשי לבריאות הציבור של משרד הבריאות. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" אישר גולדברגר את ממצאי הסקר. לדבריו משרד הבריאות עורך מזה שנה וחצי מחקר בעניין איכות מי-השתייה בבארות. "כל נתון שנקבל מהסקר שלנו ומהסקר של נציבות המים ייבדק בהתאם לנוהלי משרד הבריאות. אנו מודעים לכך שמדובר בבריאות הציבור. באחרונה סגרנו מאותה סיבה שמונה בארות מי-שתייה בערים תל-אביב, רמת-גן, גבעתיים, פתח-תקווה, בת-ים, רעננה ורמת-השרון, ובשבועות הקרובים נבדוק אפשרות סגירה של באר נוספת בגבעתיים. הטענה כי החומרים הרעילים עלולים לפגוע בתושבי האיזור לא רק דרך מי-השתייה, לא מוכרת בישראל. אנו מכירים מחקרים בנושא, ולאור סקר הנציבות נתייחס אליהם בקרוב. בינתיים ניתן לומר שאנו עושים הכל כדי שהציבור יקבל מי-שתייה העומדים בתקנים בין-לאומיים".

יוסי ענבר, סמנכ"ל לתשתיות במשרד לאיכות הסביבה האחראי לתעשיות המזהמות, אמר אתמול כי רק לאחרונה הגיעו למשרדו שמועות על עריכת הסקר, אך ממצאיו עדיין לא התקבלו במשרד, ולא נערך בנושא כל דיון מסודר. "חטאי העבר בנושא זיהום מאגרי מי-התהום, עליהם התרענו בשנים האחרונות, הולכים ומחמירים. יש לטפל בבעיה באופן מיידי ולהשקיע כל מה שיידרש כדי לשמור על הסביבה ועל בריאות הציבור", אמר.
הבעיה של זיהום מי-תהום על-ידי מפעלים צבאיים כבר הגיעה לערכאות. בבית-משפט השלום בתל-אביב מתנהלת כיום תביעה ייצוגית של תושבי רמת-השרון נגד התעשייה הצבאית (תעש). התושבים טוענים, כי מתחם תעש הסמוך לעיר מסכן את חייהם ואת בריאותם, לאחר שהזרים במשך שנים חומרים רעילים למי-התהום.

חשיפה ממושכת עלולה לגרום לשיתוק ולסרטן

החומרים שנמצאו במקורות המים מסכנים את מי ששותה את המים – וגם את מי שנחשף לאדים הרעילים שעולים מהם.
ממחקרים רבים, בעיקר בארצות-הברית, עולה כי החשיפה לחומרים מתבצעת גם באמצעות שאיפת האדים או חדירתם דרך העור. הנזק מהחומרים מצטבר לאורך שנים, ועלול להתבטא במחלות שונות.
כרום: מתכת קשה, הנספגת דרך דרכי העיכול והנשימה ודרך העור. מוכרת כחומר מסרטן בבני-אדם, וגורמת בעיקר סרטן ריאות.
קדמיום מתכת רעילה ביותר, הנספגת בכבד ובכליות ויכולה לגרום מגוון תופעות: הפרעות בקיבה, נזקים לריאות, פגיעה בכליות והתפוררות עצמות.
עופרת: מתכת כבדה בעלת השפעות רעילות ומסרטנות, הנאגרת בעצמות, בכליות ובכבד. בין ההשפעות שגורמת: אנמיה ושיתוק.
חומרים ממיסים: מדובר בחומרים מסוג טטרהכלורואתילן ותריכלורואתילן המשמים ממיסים בתעשיית המתכות. בין השפעותיהם: דלקת-ריאות, נזקים בכבד ובכליות, בעיות בדיבור ובשמיעה ואירועים מוחיים. בנוסף, נמצא גם פחמן טטרהכלורי, שהיה בשימוש בתעשיות המתכת עד סוף שנות ה-60. היחשפות ממושכת לחומר עלולה לגרום סרטן ופגיעה במוח, בכבד ובכליות.

 

תגובה לכתבה:

1.5.2000
"ידעות אחרונות"
נציב המים הורה שלא לפרסם ממצאים.
ב"מקורות" מבטיחים: המים בברז ראויים לשתייה.
מנכ"ל "מקורות": בכל הבארות נערכות בדיקות באופן קבוע אם יש חשש לזיהום – השאיבה נפסקת והבאר נסגרת.
למרות זאת ממליצים מומחים: לא לשתות ישר מהברז

מאת נורית ארד וגיא לשם, כתבי "ידיעות אחרונות"

המים שמגיעים לברז הביתי ראויים לשתייה. כך מבטיח מנכ"ל "מקורות", עמום אפשטיין.
מי השתייה של אזור המרכז מגיעים מאקוויפר החוף, מאקוויפר ההר ומהמוביל-הארצי. האחריות על הבארות מתחלקת בין "מקורות", ששולטת על כ-60% מהבארות, לבין הרשויות המקומיות.
מנכ"ל "מקורות" אמר אתמול, כי בכל הבארות נערכות באופן קבוע בדיקות של זיהומים והמלחות של המים. אם יש חשש לזיהום – השאיבה נפסקת והבאר נסגרת.
הוא הסביר כי הבדיקה נערכת באמצעות דגימה של המים, שנלקחת מהבאר לפני השאיבה ומועברת לבדיקה במעבדה.
לדבריו, יש סוגים שונים של בדיקות, שנערכות בתדירות שונה. מדי יום נערכת בדיקה של חומרים נפוצים: מזהמים ביולוגיים ומתכות. פעם בכמה ימים נעשות בדיקות מקיפות יותר, לאיתור שרירים של מגנזיום או מתכות אחרות. בנוסף, פעם או פעמיים בשנה מתבצעות בדיקות לאיתור שיירים קטנים במיוחד.
מנכ"ל "מקורות" הבטיח כי "המערכת כל-כך מיומנת ומשופשפת, שמים מזוהמים אינם מגיעים לברז הביתי. המערכת פשוט משביתה בארות במקרה של חשש הכי קטן".
גם מומחים לאיכות המים הרגיעו אתמול, ואמרו כי "אין מקום להיכנס לפאניקה".
לדבריהם, בכל מקרה המים עוברים תהליך של סינון לפני שהם מגיעים לברז בבית. עם זאת הם הסבירו כי הסינון אינו "מחסל" את כל החומרים הכימיים שמצויים במים, ולכן אף המליצו: "כפיתרון לטווח הקצר, יש להימנע משתיית מים היישר מהברז. אפשר לפנות לתחליפים שונים כמו מים מינרליים, כדי-סינון או מערכות סינון ביתיות".
המומחים הסבירו כי בטווח הארוך, משרד הבריאות אחראי לניקיון מי השתייה. לדבריהם, שיקום של מאגר מי-התהום יכול להתבצע ישירות במאגר, או על-ידי שאיבת המים וטיפול בהם. בנוסף, יש לטפל גם בקרקע המזוהמת: ניקוי יסודי במקום, או פינוי הקרקע לאתר הפסולת הרעילה ברמת-חובב.