מידע אנלוגי מופיע כהשתנות של גודל פיזיקלי, בצורה רציפה כפונקציה של הזמן.

לדוגמה: גלי קול הנוצרים כתוצאה מדיבור, או מוזיקה, מהווים מידע אנלוגי.

כל אמצעי התקשורת הטבעיים, משתמשים במידע אנלוגי. כלומר יש שימוש באותות (חזותיים, קוליים וכימיים), שמתייחסים אל המידע, ומשתנים עם הזמן. לדוגמה, באמצעות שינויים בהבעות הפנים, מועבר לסביבה אות חזותי רציף, המשתנה עם הזמן.

דוגמה למידע אנלוגי בשימוש טכנולוגי  – מחוגי השעון של השעונים המכניים, הנעים בתנועה מעגלית כל הזמן באופן רציף, ושולחים אותות חזותיים רציפים.

עד להמצאת המחשב האלקטרוני הספרתי (דיגיטלי), העברת מידע על ידי בני אדם, בוצעה רק בצורה אנלוגית.

מידע ספרתי (דיגיטלי) הוא המצאה טכנולוגית של בני אדם, שמאפשרת שימוש באמצעים אלקטרוניים ממוחשבים, לשם אירגון מידע ועיבודו. המידע הדיגיטלי הומצא למטרת תרגום מידע מהמציאות, לצורך העברת המידע למכשירים (בעיקר למחשב).

למעשה, המידע בצורתו הספרתית, הוא קידוד של מידע. ניתן לתרגם מידע מצורה אנלוגית לצורה ספרתית, ולהיפך.

המחשב האלקטרוני, המשמש בחברה המודרנית לעיבוד כל סוגי המידע, פועל בצורה ספרתית (דיגיטלית), ולכן כמעט כל מידע עובר תרגום לצורה זו, על מנת לעבדו במחשב.

יתרונות המידע הדיגיטלי הם: מהירות עיבוד המידע, קלות איחסון המידע, קלות העברת המידע בין מכשירים, …