משחר נעוריו, חיפש האדם דרכים, להנחיל לדורות הבאים את המידע שאגר.

הדרך הראשונה בה השתמשו, הייתה באמצעות סיפורים שהעבירו את המידע מדור לדור (מאב לבן, או מזקני השבט לצעירים).

מהם לדעתכם יתרונות שיטה זו לאגירת מידע?
מהם לדעתכם חסרונות שיטה זו של אגירת מידע?
דרך אמינה יותר, שמעט מהמידע שנאגר בה בעבר נשמר (בחלקו) עד היום, היא רישום הציורים על קירות המערות, על ידי האדם הקדמון. רישומים אלו מתארים את מסעות הצייד ואורח החיים של האדם הקדמון.

מהם לדעתכם יתרונות שיטה זו לאגירת מידע?
מהם לדעתכם חסרונות שיטה זו של אגירת מידע?
לאחר המצאת הכתב, שוכללה שיטת אגירת המידע, והחלו לרכזו במקומות מוגדרים – ספריות.

בתחילה הספרים היו נכתבים ביד, רק מעטים ידעו לקרוא ולכתוב, והיו גורמים שנהנו מהמצב. הספריות היו רק בידי הכנסיה, ורק מעטים יכלו לגשת למידע – דבר שאיפשר לכנסיה לשלוט בהמון.

במשך הזמן, עם התפתחות הדפוס, התאפשר שיכפול המידע בקלות במספר עותקים גדול, נוצרה גישה חופשית לספרים להמונים, והתאפשרה העלאת רמת ההשכלה שלהם.

כיצד מחפשים מידע בספריה?
מהן שיטות מיון המידע בספריה?
בתקופה המודרנית, רוב המידע מעובד על ידי מחשבים אלקטרוניים, ולכן יש לאגור אותו בצורתו הדיגיטלית.

יכולת אגירת המידע של מחשבים אישיים גדלה בקצה מסחרר, וניתן כבר היום לאחסן אנציקלופדיות שלמות על גבי תקליטורים.

בעתיד הלא רחוק יהיה רוב המידע שנאסף על ידי האנושות נגיש בצורה דיגיטלית, באמצעות רשתות תקשורת (כמו לדוגמא האינטרנט). רוב המידע הקיים בידי האנושות (כולל מידע שגוי, מטעה וכו'), מתורגם למידע דיגיטלי, ומועבר לאינטרנט, כך שהבעיה היא לברור מעודף המידע את המידע הרלבנטי, המהימן, ברגע בו הוא נדרש.

בפרק 3, יש הרחבה על ארגון מידע ואחסונו.

האם לדעתכם, כל היצורים החיים אוגרים מידע? לאיזה טווח זמן? באילו אמצעים? תנו דוגמאות.
האם לדעתכם, הצמחים אוגרים מידע? לאיזה טווח זמן? באילו אמצעים? תנו דוגמאות.