מהם שלבי התפתחות הדפוס

כל זמן שהמידע הכתוב הועבר לנייר ברישום ידני, הייתה ידיעת הקריאה והכתיבה מוגבלת לקבוצה מצומצמת של אנשים (בעיקר אנשי דת).

לאחר התפתחות דפוס הבלט, גדל מספר העותקים שבהם ניתן היה לשכפל יצירה ספרותית מסוימת, אך עדיין, יצירת עותק הבלט להדפסה הייתה תהליך ידני ממושך, שדרש מיומנות רבה.

מהו דפוס הבלט?

מתחילים מלוח עץ שטוח, עליו מציירים את המידע (כתב או ציור), כאשר המידע מופיע בצורת ראי.

דרך להעברת כתב הראי לעץ היא באמצעות ציור על נייר, ואז מעתיקים את הכתוב לעץ, באמצעות לחיצה על צידו השני של הנייר.

לאחר מכן מסירים מלוח העץ את האזורים עליהם אין קווים. הסרת העץ בוצעה באמצעות פיסול, עם מפסלת ופטיש, ובוצעה בידי אומנים.

לאחר שהציור בלט מעל משטח העץ הנותר, נמרח על החלקים הבולטים צבע, כאשר בשקעים אין צבע.

כאשר הלוח עם הצבע נלחץ בתוך מכבש, אל גיליון נייר, עבר הצבע לנייר (בתמונת ראי הפוכה !).

עבור כל דף שרצו להדפיס, היה צורך ליצור את האוריגינל על לוח עץ מובלט.

פעילות מוצעת למתעניינים:

כדי להעריך את העבודה והמיומנות הכרוכה ביצירת עותק הבֶּלט להדפסה, עליך ליצור, על פי תיאור דפוס בלט, חותמת אישית הכוללת את שמך עם ציור מלווה.

רק בתקופה מאוחרת פיתחו הסינים, ההודים, הפרסים, ויוהן גוטנברג בגרמניה, את שיטת האותיות הבולטות בלוח ההדפסה. מאותו רגע, הדפסת חומר חדש דרשה רק סידור מחדש של האותיות הבולטות בלוח ההדפסה, מבלי צורך לגלף אותן מחדש. הבעיה הייתה עדיין חריטת האותיות ההפוכות (כתב ראי).

מאוחר יותר גילו כי ניתן לגלף אותיות רגילות (במצב שקוע במקום להבליטן). כאשר יצקו עופרת לתוך שקעי האותיות, התקבלו בעופרת האותיות ההפוכות הבולטות, בהן השתמשו במכבש הדפוס.

 

לעמוד הקודם לחץ כאןלעמוד הבא לחץ כאן