מתכת אצילה אשר היתה מוכרת כבר בימי קדם.
כינוייה: Au מן השם הלטיני – Aururm שפירושו זהב.

 

הזהב הוא יסוד ובתור שכזה הוא מיוצג ב מערכה המחזורית של היסודות שפיתח דימיטרי מנדלייב . הזהב מופיע כיסוד מס. 79,
מה שאומר כי בגרעיני האטומים שלו יש 79 פרוטונים .
ניתן לומר כי זהב הוא היסוד היפה ביותר בין היסודות הטבעיים.

הוא בעל תכונות מתכתיות, מוצק בטמפרטורת החדר (נקודת ההיתוך שלו, כלומר הטמפרטורה בה המוצק הופך לנוזל, היא 1063oC ). הזהב ניתן למתיחה וריקוע יותר מכל מתכת אחרת. ניתן לרקע את המתכת לעלי זהב שעוביים אינו עולה על 0.00025 מילימטר. בתנאים אלה, 10 גרם של זהב טהור עשויים לכסות שטח של 3.3 מטר מרובע.

כיום יש שיטות חדישות לריקוע הזהב אך במקומות רבים במזרח הרחוק עדיין משתמשים בשיטות שלא השתנו מאז תקופת הפירמידות.

 

 

התהליך מתחיל בריבוע זהב שעוביו בערך כעובי של יריעת פלסטיק בה משתמשים בבית. ריבוע הזהב נעטף בין גליונות נייר במבוק ועליו חובטים במשך מספר שעות בפטיש עץ. בסופו של יום העבודה מקלפים בזהירות את עלי הזהב (ראו תמונה) ואורזים אותם למשלוח.
בארצות המזרח הרחוק, כגון תאילנד ובורמה, נוהגים המאמינים לרכוש עלי זהב ולהדביקם על פסלי בודהה במקדשים.

 

הזהב הוא אחת המתכות הבודדות שניתן למצוא בטבע כמתכת ולא רק כתרכובת עם יסודות אחרים. עובדה זו וגם המראה היפה והמבריק שלה הפכו אותה למוקד משיכה כבר מן העת העתיקה. גם בפירמידות וגם באתרים ארכאולוגים שונים בעולם בולו נמצאו כלים פולחניים שונים וכן תכשיטים עשויים זהב.

הזהב מכונה בשם "מתכת אצילה", לא רק בגלל צורתה היפה אלא גם מכיוון שכאמור, אין היא נוטה ליצור תרכובות עם יסודות אחרים.
דבר זה גורם לכך שאנו יכולים כיום להינות מתכשיטים ואביזרים שיוצרו לפני שנים רבות. כמו כן משמש הזהב לציפוי מראות מיוחדות, ברפואה ובגלל המוליכות החשמלית הגבוהה שלו, גם בתעשיית האלקטרוניקה.

בגלל היות הזהב יציב לתקופה ארוכה, הוכנסו טבליות זהב המתארות הבטים שונים של תרבותנו, בשתי חלליות מסדרת פיוניר אשר שוגרו לחלל בשנים 1972 ו-1973, בתקווה שאם יפגשו החלליות ביצורים תבוניים בחלל,יוכלו אלה ללמוד עלינו ועל מקומנו ביקום.

 

 

בימי קדם, ולמעשה עד העת החדשה נתקלו בני האדם בחתיכות זהב שנשטפו במי נהרות או היו מונחות על פני הקרקע. בוודאי קראתם ספרים או צפיתם בסרטים שהציגו את "הבהלה לזהב" אשר שינתה לחלוטין את מערב ארצות הברית. הבהלה לזהב החלה כאשר בינואר 1848 התחיל אחד בשם ג'יימס מרשל להקים מנסרה ליד מי נהר בקליפורניה שבחוף המערבי של ארצות הברית. הוא מצא כמה גושי זהב קטנים. פרסום דבר המציאה הזו גרם להגירה של כחצי מליון אנשים שהגיעו מכל קצוות תבל לקליפורניה בתקווה להתעשר.

שיטת העבודה היתה פשוטה. לתוך כלי שטוח, דמוי מחבת, גרפו מעט מן הבוץ שהיה בתחתית הנהר. לאחר מכן, בתנועות סיבוביות סולקו החול והמוצקים הקלים, הכלי נשטף שוב ושוב, ולבסוף, אם היית בר מזל נשאר בתחתית הכלי מעט זהב בצורת אבקה או גושישים קטנים.

 

במקומות בודדים נמצא הזהב בנהרות או על פני האדמה אך לרוב ניתן למצוא אותו במעמקי האדמה. כיום ישנם, בכמה אזורים בעולם, לדוגמה בדרום-אפריקה, מכרות תת-קרקעיים בהם כורים את המתכת היקרה הזו.

 

בגלל תכונותיו – יציבותו לאורך זמן, הנדירות שלו ויופיו – הפך הזהב לסמל לעושר ולמעמד גבוה – עושרו של אדם, ולאחר מכן גם עושרה של מדינה נמדדו בכמות הזהב שהיתה ברשותם.

היות והזהב היה תמיד מתכת יקרה, שימושיו כמטבע העובר לסוחר בין בני-אדם בחיי היום-יום היו מוגבלים. המסחר הפך להיות תלוי במטבעות ו"שטרי כסף" שערכם האמיתי היה פחות ביותר לעומת "יכולת הקניה" שלהם.
עם ההתפתחות של המערכות הכלכליות המודרניות, בעיקר בסחר בין מדינות, התהווה צורך להעריך את עושרן היחסי של המדינות והוצע "תקן זהב" (Gold standard) של מדינה והוא שווה לכמות הזהב המאוחסנת בכספות של המדינה. לפי תקן זה כל מדינה היתה רשאית להדפיס שטרות כסף רק בהתאם לכמות הזהב שהייתה בידה. (לדוגמה, לפי נתוני הבנק העולמי היו בידי ארצות הברית במרץ 2001. – 8136.9 טון זהב בשעה שבידיה של רוסיה היו באותו זמן – 388.7 טון). כיום שיטה זו אינה בשימוש יותר אך למרות זאת נשמרות עתודות זהב על-ידי המדינות השונות.