כאשר חלה תקלה במהלך חלוקת הגרעין, יכול להיווצר מצב שבו הכרומוזומים אינם נפרדים באופן מדויק לגרעינים של שני תאי הבת המתהווים. תקלה מסוג זה מכונה אי-היפרדות.
אי-היפרדות יכולה להתרחש בכל אחת מחלוקות המיוזה, והשלכותיה מאוירות כאן.

כתוצאה ממצב אי-היפרדות נוצרות גמטות בעלות מספר כרומוזומים לא תקין (ראו גם ב: מספר כרומוזומים שגוי).
ייתכן שאי-הפרדה כזו תגרום לחוסר איזון שכתוצאה ממנו התא המכיל כרומוזום עודף או כרומוזום חסר לא יתפתח כלל לגמטה; ייתכן שתיווצר גמטה, אך הזיגוטה או העובר לא יוכלו להתפתח לצאצא; אפשרות נוספת היא שהצאצא יתפתח, אך בגלל מספר בלתי תקין של כרומוזומים יסבול מליקויים שונים.

מובן ששגיאות בהיפרדות הכרומוזומים עלולות לקרות גם בחלוקות מיטוזה. מידת החומרה של ליקוי במספר הכרומוזומים במיטוזה תלויה במספר גורמים, כמו: באיזה שלב התרחשה אי-ההפרדה בהתפתחות העוברית או בבוגר והאם השתבשו גנים במהלך ההפרדה התקינה.

לפניכם תמונות של אפשרויות שונות לאי-היפרדות במיוזה. השלימו את התמונות מתוך מאגר הכרומוזומים בשולי התמונה. השוו בין מידת החומרה של אי-היפרדות במיוזה לבין אי היפרדות במיטוזה.
באיורים מתואר רק כרומוזום אחד, בהנחה שהכרומוזומים האחרים נפרדים באורח תקין.