מילון מונחים

א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, כ, ל, מ, נ, ס, ע, פ, צ, ק, ר, ש, ת

אברון (Organelle)
מבנה תוך-תאי בעל תפקוד ייחודי באחד מהתהליכים המתרחשים בתא. יש המייחדים את המונח אברון רק למבנים המוקפים בקרום. דוגמא לאברון: מיטוכונדריה. אברונים מצויים בתאים איקריוטים.
אינטרפאזה (Interphase)
כינוי לשלבי מחזור התא שאינם שלב המיטוזה(כלומר שלבים G1, S ו-G2). שלב M בו מתבצעת חלוקת הגרעין בפועל, נקרא מיטוזה.
איקריוט (Eucaryote, eukaryote)
יצור (חד או רב תאי) שהחומר התורשתי בתאיו נמצא בגרעין שעטוף במעטפת, נפרד מיתר התא. בתא איקריוטי ניתן למצוא מבנים נוספים העטופים בקרומים הנקראים אברונים תוך תאיים. לדוגמא: מיטוכונדריה, רשת תוך-תאית, מערכת גולג'י.
אוטוזומים (Autosome)
ר' כרומוזומים אוטוזומים
אנזים (Enzyme)
חלבונים בתא שמזרזים תהליך כימי מסוים. ברב התהליכים המתרחשים בתא פועלים אנזימים. פעילות האנזימים.
אפיתל (Epithele)
רקמה המורכבת ממשטח של שכבה אחת או יותר של תאים צמודים זה לזה. לרוב מכסה אפיתל שטח פנים חיצוני או חלל פנימי של צינור כלשהו בגוף.
אקטין (Actine)
חלבון שממנו נוצרים סיבים הנקראים סיבי אקטין. סיבים אלה הם חלק ממרכיבי השלד התוך תאי ומצויים בכל התאים האיקריוטים.
א-נורמליות כרומוזומלית (Chromosomal abnormalities)
פגיעה במבנה הכרומוזומים או במספרם. הפגיעות יכולות להיות חסר או עודף מקטע של כרומוזומים או כרומוזום.
גן (Gene)
רצף ב-DNA המאפשר את יצירתה של יחידה תפקודית שמשתתפת בקביעת תכונה תורשתית. הרצף כולל את האזור המקודד לחלבון ואת אזורי הבקרה על ביטוי הגן.
גרעין (Nucleus)
אברון תוך תאי הגדול ש בו מצוי החומר התורשתי.
גמטה (Gamete)
תא רבייה, תא ביצה או תא זרע, בעל מערכת כרומוזומים הפלואידית.
דיפלואיד (Diploid)
גרעין, תא או יצור שכל גן וכל כרומוזום שבו מיוצגים בשני עותקים (למעט כרומוזומי הזוויג).
דיפוזיה (Diffusion)
מעבר של מולקולות מאזור שבו ריכוזן גבוה לאזור שבו ריכוזן נמוך. אוסמוזה היא מקרה מיוחד של דיפוזיה המתייחס לתנועה של מים דרך קרום בררני שכתוצאה ממנו מתקבלים ריכוזים שווים של חומרים משני עברי הקרום.
דרגת חומציות (לפעמים נקראת גם פוטנציאל מימן)
מידת החומציות של תמיסה מימית נקבעת לפי ריכוז יוני ההידרוניום [H3O+] המצויים בה.
הורמון (Hormone)
מולקולה המופרשת מתאים ברקמה או בבלוטה לזרם הדם, ויכולה להיקלט על ידי תאים רחוקים מהתאים המפרישים אותה ולהשפיע על תהליכים פיזיולוגיים המתרחשים בהם.
הטרוכרומטין (Heterochromatin)
אזורים דחוסים יחסית בכרומוזום שנותרים דחוסים גם בשלבים של מחזור התא שאינם מיטוזה. לרב אין תעתוק מהגנים שנמצאים באזורים אלה.
היפותלמוס (Hypotalamus)
אזור במוח הנמצא מעל ליותרת המוח ומהווה את תחתית החדר השלישי של המוח. אחראי על חילוף חומרים בגוף.
העברה פעילה (Active transport)
מעבר מולקולות מבעד לקרום המצריך השקעת אנרגיה. לרב כנגד מפל הריכוזים של אותו החומר. מקור האנרגיה יכול להתקבל למשל ע"י ניצול מעבר של מולקולה אחרת עם מפל הריכוזים שלה או אנרגיה שמקורה מהידרוליזה של ATP.
העברה סבילה (Passive transport)
מעבר מולקולות מבעד לקרום שאינו מצריך השקעת אנרגיה מצד התא. לרוב מעבר סביל מתבצע עם מפל הריכוזים של אותו החומר.
הפלואיד
(Haploid)
תא או יצור שבו מערכת אחת של כרומוזומים. לדוגמא: הגמטות הן הפלואידיות.
התמיינות של תאים (Differentiation)
שרשרת של תהליכים שבהם מתפתחים הצורה והתפקוד האופייניים לסוג התא שייווצר בתום התהליך. לדוגמא: התמיינות לתא כבד, התמיינות לתא עצב.
זיגוטה (Zygote)
תא דיפלואידי שנוצר מהתמזגות של שתי גמטות – תא ביצה ותא זרע, בתהליך ההפריה. תא זה עתיד מהווה את התא הראשון של העובר.
זוויג (Sex)
מכלול האפיונים המגדירים יצור כזכר או כנקבה.
חלבונים (Proteins)
מולקולות אורגניות הבנויות מרצף של חומצות אמיניות. רצף החומצות האמיניות נקבע על-פי רצף הבסיסים ב- DNA.
חלבון בקרה (Control Protein)
חלבון שפעיל בהתחלת תהליכים בתא או בהפסקתם. לרוב, כתוצאה מאות (סימן) חוץ תאי או תוך תאי עוברים חלבונים אלה שינוי כימי שמאפשר את תחילת פעילותם או את הפסקת פעילותם. לדוגמה: קישור של הורמון לקולטן על פני קרום התא יכול לגרום לשינויים כימיים של חלבוני בקרה הנמצאים בציטופלסמה ומבקרים תהליכי הפרשה, וכך לגרום לתא להפריש חומר מסוים.
חיידק (Bacterium)
יצור חד תאי חסר קרומים פנימיים השייך ליצורים חסרי הגרעין (פרוקריוטים). להבדיל מנגיפים, חיידקים מתרבים באמצעות חלוקה.
חלוקה – חלוקת התא (Cell Division)
תהליך שבסופו חלה חלוקה שווה לשניים של החומר התורשתי של התא. לרוב מלווה גם בחלוקת התא כולו לשני תאי בת. ר' גם מיוזה, מיטוזה.
חומצות אמיניות (Amino acids)
מולקולות אורגניות המכילות קבוצה אמינית (NH2) וקבוצה קרבוכסילית (COOH). 20 חומצות האמינו הן אבני הבניין של החלבונים בכל עולם החי. יש מבניהן שאנו מקבלים מהמזון ויש מבניהן שהגוף מסוגל לסנתז.
חומצות גרעין (Nucleic acids)
מולקולות אורגניות שהן שרשראות ארוכות של נוקליאוטידים (פולימר). עם חומצות הגרעין נמנות ה-DNA וה- RNA.
חוטי כישור (Spindle fibers)
רשת של סיבים דמויי כישור, המופיעים בתהליכי המיטוזה והמיוזה ומשתתפים במשיכת הכרומוזומים לקטבים מנוגדים של התא. נוצרים מסיבי שלד התא הנקראים מיקרוטובולי.
חלוקת הפחתה (Reduction Division)
חלוקת גרעין שבה מתקבלים מגרעין דיפלואידי גרעינים הפלואידים. כתוצאה של חלוקות מיוזה מתקבלים תאי הרבייה. ר' גם מיוזה.
טובולין (Tubulin)
tubus = צינור, גליל
קבוצת חלבונים חלבון שממנו מורכבים מיקרוטובולי, שהם חלק מסיבי השלד התוך תאי. טובולין מרכיב גם ריסים ושוטונים של יצורים איקריוטים.
טלומר (Telomere)
רצף ה-DNA שבקצה הכרומוזום. רצף ה-DNA של הטלומר חוזר על עצמו מאות ואף אלפי פעמים.
טריזומיה (Trisomy)
מצב שבו כרומוזום אחד או כרומוזומים אחדים מיוצגים שלוש פעמים בגרעין, תא או אורגניזם. זאת לעומת המצב הנורמלי שבו קיימים ברב התאים שני עותקים של כל כרומוזום. בתסמונת דאון יש מצב של טריזומיה בכרומוזום מספר 21.
יצור רב-תאי (Multicellular organism)
יצור הבנוי מיותר מתא אחד. בתאים של יצורים רב תאיים נמצאים קרומים פנימיים. ביצורים רב-תאיים התפתחו מערכות תקשורת בין התאים שמאפשרות לתאים להתקיים כמערכת אחת. ברב תאי הגוף של יצור רב-תאי יש חומר תורשתי זהה.
יותרת הכליה (Adrenal Gland)
בלוטת הפרשה פנימית הצמודה לקצה העליון של כל כליה. מפרישה, לדוגמה, את ההורמון אדרנלין.
יותרת המוח (היפופיזה) (Pituitary gland, hypophysis)
בלוטה הנמצאת מתחת למוח ומעל לחיך (החלק העליון של חלל הפה). מורכבת משני חלקים, ומפרישה הורמונים כמו אוקסיטוצין, הורמון הגדילה.
כישור (Spindle)
רשת של סיבים דמויי כישור, המופיעים בתהליכי המיטוזה והמיוזה ומשתתפים במשיכת הכרומוזומים לקטבים מנוגדים של התא. נוצרים מסיבי שלד התא הנקראים מיקרוטובולי.
כרומוזום (Chromosome)
מולקולת DNA שבה נמצא חלק או כל המטען התורשתי של יצור. לקראת חלוקת הגרעין הכרומטין נעשה דחוס יותר ומתקבל מבנה הנקרא כרומוזום ואז אפשר להבחין בהם במיקרוסקופ אור. הכרומוזום מורכב מ DNA וממולקולות חלבון מיוחדות העוזרות בייצוב המצב הדחוס והמלופף מאד של ה-DNA. בתהליכי המיוזה והמיטוזה חלה דחיסה נוספת של מולקולות ה- DNA והן מתקצרות ומתעבות. כל כרומוזום מאופיין ע"י אורכו מיקום הצנטרומר שלו ודוגמת הכרומטין שבונה אותו (פספוס אופייני).
כרומוזומים אוטוזומים (Autosomes)
כלל הכרומוזומים שאינם כרומוזומי הזוויג.
כרומוזומים הומולוגיים (Homology chromosomes)
במערכת כפולה (דיפלואידית) של כרומוזומים, יש לכל כרומוזום – כרומוזום תאום, המכיל את אותו מידע תורשתי. רצף ה-DNA בכרומוזומים התואם מקודד לאותן תכונות, אך עשוי להיות שונה. לדוגמא: במקום מסוים בכרומוזום הומולוגי אחד אפשר למצוא את הגן לעניים כחולות. באותו מקום, בכרומוזום ההומולוגי השני אפשר למצוא את הגן המקודד לעיניים חומות.
כרומוזומי זוויג (Sex chromosomes)
כרומוזומי הזוויג קובעים את מין היצור על ידי נוכחותם או העדרם. באדם ישנו כרומוזום מסוג X וכרומוזום מסוג Y. קריוטיפ של 46, XX יהיה אישה וקריוטיפ של 46, XY יהיה גבר.
כרומטין (Chromatin)
החומר שממנו מורכב הכרומוזום, שהוא בעיקר DNA וחלבונים.
כרומטידה (Chromatide)
עותק של כרומוזום לאחר תהליך הכפלת ה-DNA לקראת חלוקת התא (במיטוזה ובמיוזה). שתי הכרומטידות נשארות צמודות באזור הצנטרומר עד היפרדותן ונדידת כל אחת לקוטב נגדי של התא. לאחר החלוקה ניתן לכנותן שוב כרומוזום.
ליפידים (Lipids)
קבוצה של מולקולות אורגניות לא מסיסות במים הכוללות שמנים, שומנים ואסטרים. הליפידים מהווים מרכיב חשוב של קרומים בתא וכן נמצאים במאגרי שומן.
למינה (Lamina)
תמיכה פנימית של מעטפת הגרעין, הבנויה מחלבונים הנקראים למינים.
מלנוזומים (Melanosomes)
אברונים בתאי פיגמנט הבנויים מקרום שומני שבו מאוחסנות מולקולות הפיגמנט של התא.
מלנופורים (Melanophores)
תאים בעור של דגים דו-חיים וזוחלים, שמייצרים את הפיגמנט מלנין. מולקולות המלנין מאוחסנות בתאים אלה באברונים הנקראים מלנוזומים.
מלנין (Melanine)
פיגמנט, צבען, מולקולה בעלת צבע שחור עד חום המיוצרת בתאים ייחודיים בעור (מלנוציטים, מלנופורים)ומעניקה לעיניים, לשערות, לפרווה, לקשקשים ולעור עצמו צבע חום עד שחור.
מישור המשווה (Equatorial plane)
הוא משטח במרחב התא המתחלק (בדומה לצלחת החוצה כדור) שבצידיו מסתדרים הכרומוזומים במהלך שלבי חלוקת התא. בחלוקות תא א-סימטריות מישור המשווה אינו ממוקם במרכז התא אלא דווקא בסמוך לקרום החיצוני של התא (כמו בחלוקת המיוזה באדם).
מחזור התא (Cell Cycle)
רצף ההתרחשויות שבהן מוכפל החומר התורשתי בתא ומסתיים בחלוקתו לשני תאי בת.
מחזור תא חלקי (Partial cell-cycle)
כאשר מחזור התא נעצר באחד השלבים.
מחלות גנטיות (Genetic diseases)
מחלות שהמקור להתהוותן קשור לפגם בחומר התורשתי. חלק מהמחלות הגנטיות הן תורשתיות (כאשר הפגיעה גנטית חלה בתאי הזוויג).
מחלת ההזדקנות – פרוגריה (Progeria)
מחלה ההזדקנות, הקרויה גם מחלת הפרוגריה על-שם הטצ'ינסון-גילפורד (Hutchinson-Gilford progeria syndrome HPGS) היא הזדקנות מוקדמת אצל ילדים. נובעת ממוטציה בחלבון הלמין הבונה את שלד הגרעין. כרגע זו מחלה חשוכת מרפא והסובלים ממנה מתים מוות מוקדם מאד.
מחלות חד גניות (One-gene diseases)
מחלות הנובעות משינוי (מוטציה) שחל ברצף המקודד לגן יחיד.
מחלות רב גניות (Multigene diseases)
מחלות הנובעות משינוי (מוטציה) שחל ברצפי DNA או RNA המקודדים ליותר מגן יחיד.
מיוזה (Meiosis)
חלוקת הפחתה, חלוקת גרעין שבה מתקבלים מגרעין דיפלואידי גרעינים הפלואידים. כתוצאה של חלוקות מיוזה מתקבלים תאי הרבייה. יש שני שלבים למיוזה:

  • מיוזה ראשונה – כל אחד משני הכרומוזומים ההומולוגים (הכפולים) נפרד לקצוות המנוגדים של התא המתחלק.
  • מיוזה שנייה – כל אחת מהכרומטידות שבכל כרומוזום נפרדת לקצוות המנוגדים של התא המתחלק.
מיוזה ראשונה (First meiosis)
כל אחד משני הכרומוזומים ההומולוגים (הכפולים) נפרד לקצוות המנוגדים של התא המתחלק.
מיוזה שנייה (Second meiosis)
כל אחת מהכרומטידות שבכל כרומוזום נפרדת לקצוות המנוגדים של התא המתחלק.
מיטוזה (Mitosis)
תהליך שבסופו חלה חלוקה שווה לשניים של החומר התורשתי שבגרעין התא. בסוף חלוקת הגרעין מתקבלים שני גרעינים שמערכת הכרומוזומים בהם זהה למערכת הכרומוזומים שהיתה בתא שממנו הם נוצרו, להבדיל מחלוקת הגרעין המתרחשת בתאי זוויג. לרוב מלווה המיטוזה גם בחלוקת התא כולו לשני תאי בת.
מין (Species)
קבוצת יצורים המכליאה בינה לבין עצמה באופן טבעי אשר תוצרי ההכלאה הם יצורים פוריים.
מיקרוטובולי (Microtubuli)
ר' גם טובולין.
אחד מהסוגים של סיבי השלד התוך-תאי. סיבים אלה קשיחים יותר מסיבי אקטין, קוטרם החיצוני הוא 25 ננומטר ולרב קצה אחד שלהם מחובר למרכז יוצר מיקרוטובולי הקרוי צנטרוזום.
מוטציה (Mutation)
שינוי שחל בכמות או ברצף הנוקליאוטידים ב-DNA של יצור מסוים. מוטציה יכולה להיות שינוי בנוקליאוטיד אחד או במספר רב של נוקליאוטידים.
מניפת התקדמות
מבנה דמוי מניפה שנוצר בקדמת התא במהלך תנועתו, ומאפשר את התקדמות הציטופלסמה ויצירת קשרים חדשים בין התא לבין המשטח שעליו הוא נע.
מספר הפלואידי (Haploid number)
מספר הכרומוזומים שבגמטות של מין מסוים. נהוג לסמנו באות-n.
מספר דיפלואידי (Diploid number)
מספר הכרומוזומים הכפול, הקיים בתאי גוף שאינם גמטות וסימונו 2n. מינוח זה משמש גם לתאים וגם ליצורים; כך יש תא דיפלואידי וכן יצור דיפלואידי.
מעביר עצבי (נוירוטרנסמיטור) (Neurotransmitter)
חומרים המיוצרים בתאי עצב ומופרשים על ידם ומעבירים מידע לתא המעוצבב. התא הקולט את המעביר העצבי (התא המעוצבב) יכול להיות תא עצב אחר או תא שאינו תא עצב כמו שריר, בלוטה, עור.
מערכת גולג'י (Golgi system)
אברון בתאים בעלי גרעין שבו חלים תהליכי עיבוד של חלבונים ושומנים ובניית סוכרים. כמו כן, מערכת הגולג'י אחראית להעברת חומרים לציטופלסמה או לבועיות הפרשה וליזוזומים.
מקל סטרילי (Sterile stick)
מקל דמוי מגב שעבר תהליך חיטוי ומשמש ליצירת אזור נקי מתאים בתרבית תאים.
מקרופאגים (Macrophagus)
תא בלעני שהוא סוג מסוים של תא במערכת החיסון. נמצא ברוב הרקמות בגוף, ומסייע בתגובות של מערכת החיסון לחדירת גורם זר באמצעות תהליכי בליעה או על ידי הצגת האנטיגן הזר על פני קרום התא.
מעטפת הגרעין (Nuclear Membrane)
קרום תוך תאי כפול (קרום פנימי וקרום חיצוני) העוטף את גרעין התא. בכל אחד מהקרומים עוגנים חלבונים שונים המייחדים את תפקידו. הקרום החיצוני של מעטפת הגרעין מתמשך אל קרום הרשת התוך תאית.
נוגדן (Antibody)
חלבון שנוצר בתאים ייחודיים במערכת החיסון ויכול להיקשר למרכיב ייחודי בגורם זר שחדר לגוף. קיים מגוון רב של נוגדנים המזהים מגוון רב של מרכיבים ייחודיים שונים. אפשר להכין נוגדנים למרכיבים שבהם מעוניינים באופן מלאכותי, ושמערכת החיסון לא נחשפת אליהם באופן טבעי. למשל: תאים ממערכת החיסון של ארנבת יכולים ליצור נוגדנים למרכיבים בתאים שמקורם בעכברים.
נוקליאוטיד (Nucleotide)
יחידת מבנה של חומצות הגרעין. מורכבת משייר סוכר (ריבוז ב-RNA או דאוקסיריבוז ב-DNA), שייר של חומצה זרחתית (זרחה) ובסיס חנקני.
נשא (carrier)
בגנטיקה הכוונה בדרך כלל לפרט הטרוזיגוטי לאלל רצסיבי פגום. הפגם אינו מתבטא בפרט, אך עשוי להתבטא בצאצאיו. כלומר פרט בריא, ה"נושא" פוטנציאל למחלה, והיכול להעביר פוטנציאל זה לצאצאיו. משמעות ביולוגית נוספת: מולקולה המשתתפת בהובלה של חומרים בתא.
סיבי ביניים (Intermediate Filaments)
אחד משלושת סוגי הסיבים החלבוניים המרכיבים את השלד התוך-תאי. סיבים אלה בעלי קוטר חיצוני של 10 ננומטר. סוג מסוים של חלבונים אלו מרכיב את למינת הגרעין שהיא למעשה השלד התוך-גרעיני.
סינתזה (Synthesis)
יצירה. משתמשים במילה זו בכדי לתאר הרכבה של מולקולות בתא. למשל סינתזת DNA, סינתזת חלבונים וכד'.
סרום (Serum)
נוזל הדם שמתקבל לאחר שחלה תגובת קרישה, ואשר אינו מכיל תאי דם וגורמי קרישה. מכיל לרוב חלבונים רבים.
פולימר (Polymer)
מולקולה הבנויה מיחידות החוזרות על עצמן (מונומרים) ומחוברות בשרשרת ארוכה. DNA היא מולקולת פולימר, היחידות הבונות את פולימר ה-DNA נקראות חומצות גרעין. תאית ועמילן הם דוגמא לפולימר של גלוקוז.
פילמור (Polymerisation)
תהליך יצירת פולימר, ראו פולימר.
פרוקריוט (Prokaryote)
יצור שבו החומר התורשתי (DNA) אינו תחום באברון תוך תאי מוגדר. בנוסף, אין בתא הפרוקריוטי אברונים כמו האברונים הקיימים בתאיו של יצור איקריוטי.
פיגמנט (Pigment)
צבען, חומר בעל צבע אופייני. מלנין הוא דוגמה לצבען שהוא חלבון בעל גווני חום עד שחור.
פרוגריה (Progeria)
קרויה גם מחלת ההזדקנות או הסנדרום על-שם הטצ'ינסון-גילפורד (Hutchinson-Gilford progeria syndrome HPGS). מחלה חשוכת מרפא שבה חלה הזדקנות מוקדמת אצל ילדים. נובעת ממוטציה בחלבון הלמין הבונה את שלד הגרעין. הסובלים ממנה מתים בצעירותם.
צנטרומר (Centromere)
אזור בכל אחת משתי הכרומטידות של כרומוזום בשלבי מיטוזה או מיוזה, (רצף של DNA המצוי בכרומוזום) שבו חלה דחיסה רבה יותר של ה- DNA בהשוואה לשאר חלקי הכרומוזום. לאזור זה נקשרים חלבונים ייחודיים שקושרים את חוטי הכישור לכרומטידה. אזור זה הוא האחרון בכרומוזום שנפרד בתהליך חלוקת הגרעין.
צנטריאולים (Centriole)
שני אברונים הנמצאים בקרבת הגרעין בתא איקריוטי, ומורכבים מגליל של סיבי מיקרוטובולי (סוג מסוים של סיבי שלד התא). בתהליך המיטוזה והמיוזה נפרדים שני הצנטריאולים ונודדים לשני קטבי התא ומהווים מרכז מארגן של חוטי הכישור.
ציטופלזמה (Cytoplasm)
תכולת התא הנמצאת בתוך קרום התא ובמקרה של איקריוטים; תכולת התא מלבד גרעין התא.
קרום (Membrane)
שכבה של ליפידים (שומנים) העוטפת את התא או אזור מסוים בתא. הקרום מבדיל בין תוכנו לבין סביבתו, מווסת מעבר של חומרים ומקבל אותות מסביבתו. בתוך שכבת הליפידים מעוגנים גם חלבונים וסוכרים. האזורים בתא הנתחמים בקרום קרויים אברונים ובשל היבדלותם מיתר סביבת התא, יכולים להתבצע בתוכם תהליכים כימיים וביולוגיים בתנאים ייחודיים.
קריוטיפ (Karyotype)
מצבת כלל הכרומוזומים של תא. לרוב, כדי לקבל את תמונת הקריוטיפ של פרט מסוים, צובעים מצלמים ומסדרים את הכרומוזומים בהתאם לגודלם בזמן המיטוזה. לכל מין יש קריוטיפ המאפיין אותו. בדיקת הקריוטיפ באחד מתאיו של יצור מאפשרת זיהוי של שינויים במספר הכרומוזומים או בצורתם.
קולטן (Receptor)
מולקולה בתא המשמשת לקליטת אותות.
רב תא
ראו יצור רב תאי
רטיקולום אנדופלסמטי
ראו רשת תוך תאית
ריבוזום (Ribosome)
גופיף תאי המורכב מ-RNA וחלבונים, שנקשר למולקולת RNA שליח ומבצע את תרגומו לחלבונים. ריבוזומים נמצאים במספר רב בכל תא, הן איקריוטי והן פרוקריוטי. בתא איקריוטי הריבוזומים נמצאים בציטופלסמה כריבוזומים חופשיים וכן גם צמודים לרשת התוך-תאית.
רשת תוך תאית (Endoplasmic Reticulum)
מערכת תוך-תאית של צינורות קרומיים שטוחים. האזורים שאליהם צמודים ריבוזומים נקראים רשת תוך-תאית מחוספסת, ובהם מעובדים חלבונים. באזורים שהם רשת התוך-תאית חלקה מורכבים ליפידים, ונאגרים בהם יונים.
רקמת חיבור (Connective Tissue)
רקמה המורכבת מתאים במרחקים יחסית גדולים זה מזה בשל חומר חוץ תאי רב שהתאים מפרישים. נמצאת לרוב בין רקמות אחרות ומשתתפת בתמיכה באיברים או בתהליכי תיקון במקרה של פגיעה באיברים. דוגמאות לרקמות חיבור הן רקמת עצם, סחוס ורקמת חיבור ספוגית.
שומנים
ראו ליפידים
שחלוף
מכיוון שבתהליך המיוזה הראשונה הכרומוזומים ההומולוגיים (הכפולים) מתקרבים מאוד זה אל זה, קיימת אפשרות לתהליך השחלוף. השחלוף הוא למעשה שבירה של הכרומוזום (סליל כפול של DNA) האימהי והכרומוזום האבהי והחלפה וחיבור בכרומוזום החדש. תופעה זו, ביחד עם המיון העצמאי של הכרומוזומים לתאי הזוויג שנוצרים, מבטיחה שאדם אחד יוכל לייצר גמטות שונות גנטית כמעט ללא הגבלה, מגדילה את הגיוון בין בני האדם ומקטינה את הסבירות לדמיון בין איש לרעהו ואף בין אחים שאינם תאומים זהים.
המנגנון של התיישרות הכרומוזומים ההומולוגיים על פני מישור החלוקה עדיין לא הוברר עד תום, אך מיקומם בסמיכות שכזו מאפשר את תהליך השחלוף. מתברר שיציבות כרומוזום אל ההומולוג שלו מתאפשרת אודות למערכת מורכבת של חלבונים המצמידה אותם זה לזה. מערכת זו גם אחראית לבקרה על תהליך השחלוף.
תארו לעצמכם מה יכול לקרות כאשר יש מוטציה באחד מחלבונים אלה.
במקרה כזה, למשל, אין הכרומוזומים נפרדים זה מזה, ושניהם נודדים יחדיו, בעוד שבגרעין התא האחר יחסר אחד מהם. במקרה שרק חלק מהכרומוזום נפרד אך אזור מסוים בכרומוזום נשאר מחובר להומולוג שלו, הכרומוזום יכול להישבר. כך נקבל מצב שבגרעין תא אחד יהיה כרומוזום ועוד חתיכת כרומוזום, וגרעין תא שני מקבל חלק מהכרומוזום שהצליח להיפרד. ראו את המשימה בסעיף אי-היפרדות.
שלד תוך תאי (Cytoskeleton)
רשתות של סיבים חלבוניים מסוגים שונים שפרוסים בציטופלסמה של תאים בעלי גרעין (איקריוטים). השלד התוך תאי מקנה לתאים מסוגים שונים מבנה אופייני ומשתתף בתהליכים של תנועה של תאים ותנועה בתוך תאים.
שלד הגרעין (Nuclear lamina)
שלד הגרעין קרוי גם למינה. סיבים חלבוניים בתוך הגרעין המחוברים לקרום הפנימי של הגרעין. סיבים אלה מקנים יציבות לגרעין וכמו כן אוחזים בכרומוזומים. בחלוקת הגרעין סיבים אלה מתפרקים לגמרי ונבנים מחדש עם בניית קרומי הגרעין החדשים בתאי הבת.
שרירי שלד (Skeletal Muscles)
שרירים המצויים לרוב בקשר עם עצמות הגוף ומופעלים באופן רצוני. בתאים של שרירי שלד קיים מבנה אופייני של סיבי אקטין ומיוזין המאפשר את כיווץ השריר ומעניק לרקמה מראה משורטט. לכן נקראים גם שרירים משורטטים.סיבים חלבוניים בתוך הגרעין המחוברים לקרום הפנימי של הגרעין. סיבים אלה מקנים יציבות לגרעין וכמו כן אוחזים בכרומוזומים. בחלוקת הגרעין סיבים אלה מתפרקים לגמרי ונבנים מחדש עם בניית קרומי הגרעין החדשים בתאי הבת.
תא סומטי (גוף=soma)
כל אחד מתאי הגוף שאינו גמטה ואינו עשוי להתמיין לגמטה.
תא רבייה (גמטה) (Gamete)
תא הפלואידי הנוצר ביצורים המתרבים ברבייה זוויגית. תא רבייה שנוצר בזכר נקרא תא זרע, ותא רבייה שנוצר בנקבה נקרא תא ביצה (או ביצית). בהתלכדות שני תאים הפלואידים נוצרת זיגוטה.
תאי בת (Daughter cell)
כל אחד משני התאים המתקבלים עקב חלוקת תא קרוי תא בת. בחלוקת תא מסוג מיטוזה תאי הבת זהים מבחינה גנטית בעוד שבחלוקת מיוזה תאי הבת המתקבלים שונים זה מזה בהרכב הגנטי שלהם.
תעתוק (Transcription)
בניית מולקולת RNA על פי רצף הבסיסים שבאחד מגדילי ה-DNA.
תרגום (Translation)
בניית רצף חומצות אמיניות על פי הקודונים שב-RNA-שליח.
תאי אנדותל (Endothelium cells)
תאים שטוחים שיוצרים את הציפוי הפנימי של כלי דם.
תאים בוני עצם (אוסטאובלסט) (Osteoblast)
תא ברקמת העצם שמשתתף בתהליכים של בניית עצם.
תאי דם לבנים (White blood cells (WBC), leukocytes)
תאי דם שהם חלק ממערכת החיסון, ומשתתפים בתגובה לחדירת גורם זר לגוף, או בדלקת או נזק ברקמות.
תאי נצח (תא אלמותי)
תא הצפוי להתחלק חלוקות רבות מבלי להיפגע או למות. לרב תאים אלה גדלים באופן מלאכותי במעבדה בתרבית תאים. תאי סרטן הם דוגמא לתא אלמותי.
תאים מפרקי עצם (אוסטאוקלסטים) (Osteoclast)
תא דמוי מקרופאג שמפרק רקמת עצם, וכך מסייע בבניית העצם מחדש בתהליכי גדילה או במקרים של פגיעות וסדקים.
תא סרטני (Cancer cell)
תא אשר הבקרה על חלוקתו שובשה. לרוב מלווה השיבוש בבקרה על חלוקה גם באובדן הקשר בין התא לבין התאים האחרים ברקמה, ורכישת יכולת תנועה וכן פגמים בכרומוזומים. חלוקות חוזרות ונשנות של תא סרטני יכול ליצור גידול סרטני שסביבו ובתוכו יהיו צינורות דם לצורך אספקת חומרי הזנה לגידול.
תנועה אמבואידית (Amoeboid motion)
כינוי לצורת התנועה של תאים מסוימים, שדומה לתנועת היצור החד תאי אמבה: שליחה של שלוחה ציטופלסמטית שאחריה נגרר כל שאר גוף התא.
תסמונת דאון (Down Syndrome)
לפרטים על התסמונת
תסמונת טורט (Tourette Syndrome)
לפרטים על התסמונת
תסמונת טרנר (Turner Syndrome)
לפרטים על התסמונת ראו גם בעברית.
תרבית (Culture)
שיטה לגידול תאים (תרבית תאים) או רקמה (תרבית רקמה) מחוץ לגוף, בתנאים מבוקרים. יצירת תרבית כוללת עבודה בתנאים סטריליים, הוספת מצע שמתאים לגידול התאים, ושמירה על לחות וטמפרטורה מתאימים.