תשובה לשאלה זו, ניתן למצוא בחוברת:

"תקשורת בצמחים" מאת: שלומית גינוסר, שיצאה לאור בשנת 1993, ע"י המרכז להוראת המדעים של אוניברסיטת ירושלים.

ברור כי צמחים מקיימים תקשורת, ואפילו סוגי תקשורת רבים:

• עם סביבתם.
• בתוך עצמם (בין תאי הצמח, ובין חלקי הצמח).
• בין הצמח למיקרואורגניזמים בסביבתו.
• בין הצמח לבעלי חיים אחרים.

כל יצור (אורגניזם) רב תאי, חייב לקיים תקשורת בין התאים השונים, כדי שיוכל לתפקד כיחידה שלמה.

דוגמאות לתוצאות של תקשורת בין חלקי הצמחים:

• הצמח מכוון את כיוון הצמיחה שלו לכיוון הרצוי (לדוגמה לכיוון אור השמש). תהליך זה מחייב העברת מידע מקולטני האור (מולקולות פיטוכרום), לתאים המכוונים את הצמח.
• צמח מתאים את קצב הגידול שלו לתנאי הסביבה (מזון ומים). הצמחים פורחים בעונה מסוימת, בה מתקיימים התנאים האופטימאלייים להבטחת קיומו של הדור הבא של אותו צמח (תהליכי האבקה, פיזור זרעים, וכו').

המחקרים על תקשורת בין התאים, מתמקדים בקרום העוטף את התא, ומגדיר את גבולותיו. קרומים (ממברנות) אלו מכילים מעברים סלקטיביים (ברירתיים) ליונים, ומשמשים כקולטני גירויים.

מכאן, שמערכת התקשורת בצמחים היא בעיקרה תקשורת כימית.

מכיוון שלא מוכרת "מערכת עצבים ייעודית" בצמחים, התקשורת בהם מבוצעת בדרך כלל בקצב איטי.

דוגמה לתקשורת מקומית מהירה, ניתן לראות ב"צמחים טורפים", בהם גירוי של שערות חישה בתוך המלכודת, בתוך הפרש זמנים נתון, גורמת לסגירה עלי הצמח על החרק הנלכד בתוכם.