תקשורת בין בעלי חיים מיועדת לעזור בהשגת מטרות, כגון:

א. ברמת הפרט הבודד:

1. דאגה להמשכיות החיים: מסרים בין טורף לנטרף: הטרף מזהיר את הטורף (בעזרת מסר חזותי) מפני רעל שהוא מכיל בגופו.
2. שמירה על תחום המחייה: בעלי חיים רבים מגנים על תחום המחייה שלהם, לעיתים באמצעות קולות וצלילים שהם משמיעים (ערוץ קולי/שמיעתי), לעיתים באמצעות ריחות שהם מפרישים (ערוץ כימי) ולעיתים בדרכים אחרות.
3. שמירה על עליונות במסגרת שבט, משפחה או להקה.
   המסרים אותם מעבירים במקרה זה, הם מסרים שמשמעותם איום, הפגנת כוח או לחילופין – כניעה. מוכרים לנו צבעים, תנועות וריקודי מלחמה, מסוגים שונים. רוב הסכסוכים בין בעלי החיים מסתיימים בהכרזות בלבד. היריבים בדרך כלל נמנעים מקרב. רק לעיתים רחוקות מתפתחים קרבות של ממש, ולעיתים רחוקות עוד יותר, מסתיימים הקרבות בפציעת היריב או בהריגתו.

ב. ברמת שמירה על קיום המין

4. תהליכי חיזור: אצל הזכרים במינים רבים של בעלי חיים רבים, ידועות דרכים שונות לחיזור אחר בנות זוג. אלו הם סימנים שבאמצעותם מעביר הזכר מידע לבת הזוג המיועדת, בנושא יכולותיו השונות – יכולות שבזכותן כדאי לבחור בו כבן זוג מועדף. האותות התקשורתיים הללו יכולים להיות מסוגים שונים. לדוגמה:
   אותות קוליים – כמו שירת הזמיר.
   אותות חזותיים – כמו זנב הטווס.
   אותות תנועתיים – כמו ריקוד השחף.
5. הגנה מפני אויבים. לדוגמה, באמצעות אותות וסימנים שמפחידים את הטורפים.

תקשורת בין בעלי חיים, בעיקר זאת המתקיימת בין מינים שונים, לא תמיד מטרתה להעביר מסר המכיל מידע נכון. קיימים סוגי תקשורת המעבירה במכוון מסר שגוי.  – כמו לדוגמא התחזות או חקיינות – אני מתחפש ליצור אחר כדי שלא תמצאו אותי.

שאלות למחשבה:

1. מתי משתמשים בעלי חיים בקולות ובצלילים לתקשורת, ומתי בראייה?
   תנו דוגמאות לבעלי חיים מסוגים שונים, המשתמשים בכל אחד מסוגי התקשורת:
   קול – בתוך סבך צמחייה, ובחושך.
   ראייה – בשטחים פתוחים, ובאור יום.
2. איך משפיעה התקשורת על היווצרות מבנים חברתיים (מעמדות) בתוך קבוצה?
   עדר קופים.
   איילים.
   בני אדם.
3. מה הקשר בין מורכבות התקשורת (כמות וסוג המסרים שניתן להעביר) לבין דרגת ההתפתחות של המשתמשים באותה תקשורת.