אם המעבר הוא בין רמות אנרגיה בעלות רוחב צר, תהיה צורת קו הפלואורסצנסיה צרה אף היא.

השטח מתחת לעקומת קו הפלואורסצנסיה פרופורציוני לכמות האנרגיה שיש להשקיע כדי ליצור עוצמת קרינה מסוימת במוצא הלייזר.

ככל שרוחב הקו הספקטראלי צר יותר, קל יותר (נדרשת פחות אנרגיה) להשיג את תנאי היפוך האוכלוסייה.

צורת הקו האידיאלית היא של פולס (Spike) עם רוחב קו השואף לאפס, כמתואר באיור 5.2א'.

א. קו פלואורסצנסיה צר בין רמות אנרגיה צרות (אידיאליות)

במציאות, לכל רמת אנרגיה יש רוחב סופי כמתואר באיור 5.2ב'.

ב. קו פלואורסצנסיה רחב בין רמות אנרגיה רחבות (במציאות)

איור 5.2: צורות רוחב קו ספקטראלי.

כתוצאה מכך ייתכנו מעברים רבים בין אזורים שונים הנמצאים ברמת הלזירה העליונה, לאזורים שונים ברמת הלזירה התחתונה.