תרכובות הלידים של גאזים אצילים הם לכאורה דבר והיפוכו, מכיוון שידוע שגאזים אצילים אינם יוצרים תרכובות עם אטומים אחרים (ומכאן שמם).

למעשה, האטומים יוצרים מצב קשור רק במצב המעורר הנוצר בין יונים, לאחר שמושקעת בהם אנרגיה גבוהה בזמן קצר.

מצב קשור זה מהווה את רמת הלזירה ממנה יורדת המולקולה המעוררת למצב היסוד.

למעשה מצב היסוד הוא מצב לא קיים, מכיוון שהמולקולה מתפרקת.

מכאן מקבלים כי היפוך האוכלוסייה מושג ברגע שיש אכלוס כלשהו ברמת הלזירה, מכיוון שתמיד אכלוס רמת היסוד אפס.

באיור 6.9 מתוארות דיאגרמת רמות האנרגיה של מולקולת אקסימר כפונקציה של המרחק בין האטומים במולקולה, גם במצב היסוד, וגם במצב המעורר.

איור 6.9: דיאגרמת רמות האנרגיה של לייזר אקסימר

R מסמן את הגאז האציל.

H מסמל את ההליד.
העמק הנוצר בעקומת האנרגיה של המצב המעורר מראה קיום מצב יציב ריגעי (מטאסטבילי).

אי קיומו של עמק בעקומת האנרגיה של מצב היסוד מורה כי אין קיום למולקולה במצב זה.

מהאיור רואים כי רק במרחק מסוים בין האטומים ייווצרו מצבים קשורים (האזור הכהה בתוך בור הפוטנציאל).