פעילות נוספת וחשובה הנובעת מעיגון החלבונים על קרום התא, היא העובדה שחלבונים ה"טבועים" בקרום מסמנים את הקרום או את התא. כך למשל, תאי מערכת החיסון יכולים להקשר או לא להקשר לתא שהותקף בידי פולש בהתאם לחלבונים ולמבנים המעוגנים על הקרומים של הגוף ולא לפעול נגדם. בנוסף לכך, תאים יכולים להכיר תאים דומים להם ולזהות תאים נורמאליים וליצור איתם קשרים באמצעות הקרום. כך תאים יוצרים רקמה מסוג מסוים של תאים, ולא מתערבבים עם תאים של רקמה אחרת.

לעתים אין התא יכול להכניס אליו גורם גדול דרך חורים – ואז נמצא פתרון על ידי תנועה של כל התא אל עבר אותו הגורם (למשל, תא דם לבן הנע לעבר חיידק, או אמבה הנעה לעבר מזון) צפו בסרט תא נויטרופיל תוקף חיידק. התא מקיף את הגורם העומד להיבלע; בשלב הבא הקרום שהקיף את הגורם מתנתק פנימה, ונוצר מעין אברון חדש תוך תאי. התנהגות כזאת של קרום נצפית רק במקרים מיוחדים שבהם התא מסוגל לנוע. לתהליך זה קוראים זילוע (=לזלול ולבלוע) או בלעז פאגוציטוזה.

באדיבות Entamoeba Histolytica Labs, Dr. W.A.Petri and Dr. B.J.Mann
http://www.healthsystem.virginia.edu/internet/petri-mann/movies/movies.cfm
מאוניברסיטת וירג'יניה