בסרטים שלפניכם מודגמים ניסויים שבוצעו בקרומי תא בשיטת FRAP, ראשי תיבות של
fluorescence recovery after photo bleaching.
מהו העקרון של השיטה?
מרבית החלבונים הנמצאים בקרום התא מסוגלים לנוע. לעומת זאת יש חלבונים הנמצאים בקרום התא, שאינם נעים כלל. חלבונים אלה אחוזים כנראה על ידי חלבונים אחרים שמעוגנים בקרום או בחלבונים אחרים שנמצאים בתוך התא. ישנם כיוונים שונים של תנועת חלבונים המעוגנים בתוך הקרום: במישור הקרום, (בתוך הקרום, או על גבי הקרום), או דרך הקרום (מבחוץ פנימה ולהיפך). תנועת חלבונים יכולה להימדד בתאים חיים בעזרת שיטה הקרויה זריחה פלורוסנטית אחרי צריבה או
(FRAP – fluorescence recovery after photo bleaching).
השיטה מבוססת על סימון חלבונים בתא חי שידוע שהם מעוגנים בתוך קרום (לדוגמא: קרום התא או מעטפת הגרעין). הסימון נעשה באמצעות חיבור החלבון שנבדק לחלבון זוהר ממדוזה (green fluorescence protein חלבון ירוק זרחני). בהתבוננות מבעד למיקרוסקופ פלורסנטי אפשר לראות את החלבונים המסומנים בצבע הזוהר. בעזרת קרן לייזר צורבים אזור מסוים בקרום. באזור הצרוב נפגעת יכולת הזריחה, ולכן הוא לא ייראה מבעד למיקרוסקופ פלורסנטי. אם לאחר זמן מה האזור שנצרב נראה שוב זוהר בירוק, אפשר להסיק מכך כי היה מעבר של חלבונים מסומנים מחלק הקרום שלא נצרב ע"י הלייזר אל האזור הצרוב. מידת חופשיות התנועה של החלבון המסומן מעידה על תכונות הקרום ועל עגינת החלבונים בו.
לעומת זאת, אם החלבון אינו זז ממקומו בקרום במהלך פעילותו בתא, לא ישתנה עם הזמן האזור שנצרב וייוותר בלתי נראה.
מתוך: "Molecular Biology of the Cell, 4/e," Alberts, et al.,
(c) 2002, Garland Science.
בשיטה זו ניתן ללמוד על תופעות מעניינות כמו בדיקת יכולת התנועה של חלבונים בסוגי קרומים וכך לאפיין קרומים אלו.
שאלות למחשבה
- מה קורה באזור הצרוב?
- ממה צריך להיזהר כשמשתמשים בשיטה? מה קורה לקרום כאשר האזור נצרב? האם רק החלבונים המסומנים נצרבו?
- מה ניתן להסיק ממצב שבו החלבונים המסומנים אינם מצליחים לזוז במישור הקרום?
