תאים איקריוטים, בניגוד לחיידקים שהם יחידה תאית אחת המוקפת בקרום הפלסמה, מכילים אברונים התחומים בקרומים. קרומים אלה מאפשרים מרחב ייחודי שבו חומרים, אנזימים ומולקולות ייחודיות לאותו אברון מבצעים פעילויות ייחודיות. וכך בתוך כל אברון ישנם תנאים מיוחדים של דרגת חומציות ומערכת ייחודית של קליטת חומרים והעברת תוצרים אל מחוץ לאברון. מתייחסים אל הצד התחום ע"י הקרום כאל פנים, ואל צדו האחר – כאל חוץ. קרומים של אברונים שונים יכולים להתאחות זה עם זה, ואז התוכן שלהם מתערבב (ממש כפי שבועיות שמן במים יכולות להתחבר לבועית אחת גדולה ולהיפרד בחזרה). האברון המרכזי בתא איקריוטי הוא הגרעין אשר גודלו בערך 10% מנפח כלל התא (!). בגלל חשיבותו, לקרום המקיף את הגרעין יש תכונות מיוחדות.