• האנזים שברוק a עמילאז מזרז פירוק של עמילן. הוא פעיל ב-pH קרוב לניטרלי, 6.8 – 7 , ובטמפרטורה של כ-36°. כאשר עוברת תערובת המזון לקיבה מעוכבת פעילותו של a עמילאז ב-pH החומצי השורר שם.
• האנזים פפסין מזרז פירוק חלבונים ה- pH האופטימלי לפעילותו הינו חומצי, בדומה ל-pH השורר בקיבה.
• האנזים ליפאז מזרז פירוק של שומנים, ולא יזרז פירוק סוכרים או חלבונים. פעילותו, כמו גם פעילותם של כל האנזימים, ייחודית לסובסטרט מסוים. ה-pH האופטימלי לפעילותו קרוב לניטרלי, בדומה ל-pH השורר במעי הדק.

כדי לחשוב את כמות הקלוריות המתאימה לך לצריכה יומית, יש להשתמש בנוסחה הבאה:
משקל רצוי בק"ג × כמות קלוריות מומלצת לכל ק"ג משקל = כמות קלוריות מומלצת ליום

החישוב הכמותי לגבי כל אחד מרכיבי התזונה העיקריים נעשה כך:

• 1 גרם חלבונים = 4 קק"ל
• 1 גרם שומנים = 9 קק"ל
• 1 גרם סוכרים = 4 קק"ל

לאור זאת כמות הקלוריות בכריך המבורגר הינה:

• כ-10 גרם חלבון = 40 קק"ל.
• כ-25 גרם שומן = 225 קק"ל.
• כ-20 גרם סוכרים =80 קק"ל.
• ומעט ויטמינים ומינרלים.

בסה"כ כ-350 קילו-קלוריות.

חשוב לזכור כי יש להביא בחשבון הן את כמות המזון (או כמות הקק"ל) והן את הרכבו.

• יוני ביקרבונט (HCO₃^–) המנטרלים את חומציותה של תערובת המזון המגיעה מן הקיבה.
• אנזימי עיכול המופרשים מהלבלב מגיעים לתריסריון ושם הם ממשיכים את תהליכי הפירוק הכימי של הפחממות, של השומנים ושל הפפטידים שהגיעו מן הקיבה. חומרי המזון מתפרקים למרכיבים הניתנים לספיגה בדם.
• ההורמון אינסולין

• אנזימים המיוצרים בתאי הלבלב ומופרשים לתריסריון
• מלחי מרה
• אנזימים המיוצרים בתאים של דופן המעי הדק: ריר המיוצר על ידי תאים ריריים או בלוטות המצויות בדופן המעי. ריר זה מקל על מעבר המזון וגם מקנה לו את הסמיכות הדרושה.

סוכר החלב בנוי משתי יחידות מבנה – שני חד-סוכרים – הקשורים בקשר כימי. הדו-סוכר הזה נקרא לקטוז

• מנטרלת את פעילות החומר הזר ועושה אותו בלתי פעיל.
• מפעילה מערכות נוספות בגוף הגורמות להרס החומר הזר.

אתר הקישור אחראי לקשירת החומר הזר. מבנה האתר הזה תלוי ברצף החומצות האמיניות הבונות אותו. נוגדנים שנקשרים לנגיף א' יהיו בעלי אתר קישור שונה מנוגדנים שנקשרים לנגיף ב'.

לפניך קבוצה של מזונות עשירים בחלבון:

כאמור, ספיגת החלבונים מצריכה את פירוקם לחומצות אמיניות. תהליך הפירוק מתחיל בקיבה, על ידי אנזים הנקרא פפסין, ונמשך במעי הדק, על ידי אנזימים מפרקי חלבונים אחרים (כמו כימוטריפסין). התוצר הסופי של הפירוק – חומצות אמינו – נספג מחלל המעי הדק לדם.

• צמחים חד-שנתיים עשבוניים נחשבים ירקות, ולכן גם תות שדה ואבטיח, אשר
  מבחינת טעמם דומים יותר לפרי, נכללים בין הירקות.
• גידולים רב-שנתיים נחשבים לפרות – ולכן גם אבוקדו וזיתים נכללים בין הפרות.

הירקות הם קבוצה רב-גונית של מזונות שמקורם מהצמח, וכוללים חלקי צמח שונים: עלים, גבעולים, פרחים, ניצנים, פרות, זרעים, פקעות, שרשים.

1. ירקות עלים – לדוגמה חסה, תרד, כרוב.
2. ירקות פרחים, ניצנים וגבעולים – לדוגמה כרובית, ברוקולי, סלרי, קולורבי.
3. ירקות פקעות ושורשים – לדוגמה בצל, תפוח אדמה, גזר, סלק.
4. ירקות זרעים – לדוגמה אפונה ירוקה, תירס.
5. ירקות פרות לדוגמה – מלפפון, פלפל, עגבנייה, חציל.

רב גווניות זו מתבטאת גם בתרומה התזונתית של הירקות לסל המזונות שלנו. הם מכילים יחסית מעט קלוריות והרבה ויטמינים ומינרלים.

נוסף לכך הירקות מכילים כמויות ניכרות של סיבים תזונתיים שעוזרים לפעולת העיכול, מונעים עצירות, וכנראה גם מקטינים את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס ומורידים את רמת ה כולסטרול בדם.

כולסטרול של ביצה שעבר תהליך גיבוש

כולסטרול בעודף מגביר את הסכנה לטרשת עורקים.
מבחינים בין שני סוגי כולסטרול: "כולסטרול רע" שוקע על גבי דפנות כלי דם וגורם לחסימתם בעוד ש"כולסטרול טוב" מוליך את הכולסטרול מדפנות כלי דם ובכך מונע סיכון למחלות דם.
לקריאה נוספת

מערכת העיכול של האדם

הפה והלוע מצויים בחלק הקדמי של מערכת העיכול, ועיקר תפקידם הוא איסוף המזון.

עיכול המזון הוא מתפקידם של שאר חלקי מערכת העיכול, שאפשר להכלילם במושג הכללי צינור העיכול. לצינור העיכול, על שלוחותיו ומבני העזר שלו, חלק גדול במערך הגופני גם בממדיו וגם מבחינת התפקידים המוטלים עליו.

האיברים שלאורך צינור העיכול הם: ושט, קיבה, מעי דק, מעי גס, ופי הטבעת (anus). בצידו של צינור העיכול מצויות בלוטות המשתתפות בתהליך העיכול: בלוטות הרוק, הכבד, כיס המרה והלבלב. צינור העיכול והבלוטות הסמוכות לו מהווים יחד את מערכת העיכול.

כדי לחשב את כמות הקלוריות המתאימה לך לצריכה יומית רשום את הנתונים האישיים שלך בתוך הנוסחה הבאה:
משקל רצוי בק"ג × כמות קלוריות מומלצת לכל ק"ג משקל = כמות קלוריות מומלצת ליום

בשני חלקים של מערכת העיכול מתבצע תהליך הפירוק של רב-סוכרים: בפה ובמעי הדק;

• האנזימים המצויים ברוק מתקשרים למולקולות גדולות של עמילן ומזרזים את התפרקותן ליחידות קטנות יותר של סוכר (לדוגמה, יחידות המורכבות מעשרה חד-סוכרים).
• אנזימים המצויים במעי הדק מתקשרים למולקולות הסוכר המגיעות מהקיבה ומזרזים את התפרקותן לדו סוכרים כמו מלטוז וסוכרוז.
• המלטוז מתפרק לשתי יחידות של גלוקוז. והסוכרוז מתפרק לגלוקוז ופרוקטוז.

התוצר העיקרי של תהליך עיכול הסוכרים שבמזון הוא גלוקוז. הגלוקוז נספג מהמעי הדק לדם ומובל לתאי הגוף.

הגלוקוז משמש בתאים מקור עיקרי להפקת אנרגיה. עודפים ממנו נאגרים בכבד ובשרירים בצורת רב -סוכר המכונה גליקוגן.

כיצד תאים מפיקים אנרגיה מגלוקוז? בתהליך חימצון גלוקוז (חומר אורגני) לפחמן דו-חמצני (CO₂) ומים (חומרים אנאורגניים) משתחררת אנרגיה (ATP). מה כמות האנרגיה שמשתחררת ממולקולה אחת של גלוקוז? 304Kcal.

המים, המלחים והוויטאמינים נספגים כמות שהם למחזור הדם דרך דופן המעיים. המצב שונה לגבי פחמימות, שומנים וחלבונים. אלה למעשה אינם מסוגלים להיספג דרך דופן המעיים. דרוש פירוק; ופירוק זה נעשה בפעולת אנזימים (זרזים) מעכלים, ובצירוף חומרי עזר שמופרשים לחלל הצינור מבלוטות המצויות לאורכו.

חומרים מסויימים הדרושים לגוף – מים, מלחים – יכולים להתקבל מן הדומם: מי-שתיה, למשל. אולם את שאר החומרים (גלוקוז, שומנים, חומצות אמיניות ווויטאמינים) אפשר להשיג רק מאורגניזמים חיים אחרים – מן הצמחים, שהם בלבד מייצרים את רוב החומרים הדרושים, או מבעלי חיים שכבר קיבלו את אותם חומרים מן הצמחים.

המים, המלחים והוויטאמינים נספגים בקלות למחזור הדם דרך דופן המעיים. המצב שונה לגבי פחמימות, שומנים וחומצות אמיניות הדרושים לגוף. אלה משמשים לתאי הגוף בדרך כלל כאבני בניין ליצירת חומרים מורכבים יותר, ובמזון מן החי שאוכלים הם כבר נמצאים ממילא במצב מורכב כזה. כמות שהם, אין הם מסוגלים להביא תועלת מידית לתאי גוף, גם אילו נקלטו למחזור הדם; יתר על כן, למעשה אינם מסוגלים במצב זה להיספג דרך דופן המעיים בכלל. דרוש פירוק; ופירוק זה נעשה בפעולת אנזימים מעכלים, בצירוף חומרי עזר שמפעילים גורמים זרזים אלה או שמקלים על פעולתם.

בכל תא מצויים אנזימים למיניהם, שמתפקידם להביא לשינויים הכימיים הפנימיים הקשורים בתהליכי החיים. במעיים קיים מצב מיוחד, שכן בצינור העיכול ובבלוטות נוצרים אנזימים הפועלים מחוץ לתחומי התא הבודד. אנזימים אלה מופרשים לתוך חלל המעי ונקשרים לתרכובות האורגניות שבחומרי המזון; ובתגובה לכך, הפחממות המורכבות מתפרקות לסוכרים פשוטים, השומנים לגליצרין ולחומצות שומניות, והחלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות. בתום התגובה בין האנזימים לתרכובות האורגניות מפורקות התרכובות למולקולות המסוגלות לפי גודלן והרכבן לחדור דרך התאים המרפדים את המעיים ולהיכנס למחזור הדם באמצעות כלי הדם וכלי הלימפה שמסביב למעיים.

כיון שקלוריה היא יחידה קטנה מאוד, הונהגה יחידה גדולה פי 1000 מהקלוריה – הקילוקלוריה, או בקיצור קק"ל (kcal).

בהקשר של התזונה והעיכול נמדד הערך הקלורי של מזון מסוים בכמות האנרגיה המתקבלת מחמצון גרם אחד של מרכיביו, שנספגו לדם, בתאי הגוף.

• מגינים מפני קור
• מרכיב עיקרי ב קרום התא
• מומרים לחומרים אחרים

השומנים במזון:

• מספקים חומצות שומן חיוניות
• מספקים חומר עתיר אנרגיה
• נשאים של ויטמינים מסיסים בשומן
• מספקים חומרי גלם לתהליכי סינתזה בגוף
• גרים תיאבון, משביעים