בתקליטור זה נכיר את החומרים הדרושים לתאי הגוף, בשלב זה נזכיר בקצרה, תאים זקוקים לחמצן, מים, מלחים שונים, גלוקוז, שומנים, חומצות אמיניות וכמויות קטנות של – וויטאמינים – שהתאים אינם יכולים לייצרם מכוח עצמם. החמצן מתקבל דרך הריאות, לגבי כל השאר תלוי הגוף בחומרי המזון שנכנסים לחלל צינור העיכול ומועברים ממנו, באמצעות מחזור הדם – תהליך המעבר מחלל צינור העיכול אל מחזור הדם מכונה ספיגה – לתאים (או לכבד לשם אגירה או עיבוד).
חומרים מסויימים הדרושים לגוף – מים, מלחים – יכולים להתקבל מן הדומם: מי-שתיה, למשל. אולם את שאר החומרים (גלוקוז, שומנים, חומצות אמיניות ווויטאמינים) אפשר להשיג רק מאורגניזמים חיים אחרים – מן הצמחים, שהם בלבד מייצרים את רוב החומרים הדרושים, או מבעלי חיים שכבר קיבלו את אותם חומרים מן הצמחים.
המים, המלחים והוויטאמינים נספגים בקלות למחזור הדם דרך דופן המעיים. המצב שונה לגבי פחמימות, שומנים וחומצות אמיניות הדרושים לגוף. אלה משמשים לתאי הגוף בדרך כלל כאבני בניין ליצירת חומרים מורכבים יותר, ובמזון מן החי שאוכלים הם כבר נמצאים ממילא במצב מורכב כזה. כמות שהם, אין הם מסוגלים להביא תועלת מידית לתאי גוף, גם אילו נקלטו למחזור הדם; יתר על כן, למעשה אינם מסוגלים במצב זה להיספג דרך דופן המעיים בכלל. דרוש פירוק; ופירוק זה נעשה בפעולת אנזימים מעכלים, בצירוף חומרי עזר שמפעילים גורמים זרזים אלה או שמקלים על פעולתם.
בכל תא מצויים אנזימים למיניהם, שמתפקידם להביא לשינויים הכימיים הפנימיים הקשורים בתהליכי החיים. במעיים קיים מצב מיוחד, שכן בצינור העיכול ובבלוטות נוצרים אנזימים הפועלים מחוץ לתחומי התא הבודד. אנזימים אלה מופרשים לתוך חלל המעי ונקשרים לתרכובות האורגניות שבחומרי המזון; ובתגובה לכך, הפחממות המורכבות מתפרקות לסוכרים פשוטים, השומנים לגליצרין ולחומצות שומניות, והחלבונים מתפרקים לחומצות אמיניות. בתום התגובה בין האנזימים לתרכובות האורגניות מפורקות התרכובות למולקולות המסוגלות לפי גודלן והרכבן לחדור דרך התאים המרפדים את המעיים ולהיכנס למחזור הדם באמצעות כלי הדם וכלי הלימפה שמסביב למעיים.
« בחזרה למילון המונחים