חלק גדול מן הסוכרים שבמזון הנקלט הוא רב-סוכר. הסוכרים שבמזון עוברים במערכת העיכול פירוק לחד-סוכרים.
בשני חלקים של מערכת העיכול מתבצע תהליך הפירוק של רב-סוכרים: בפה ובמעי הדק;
- האנזימים המצויים ברוק מתקשרים למולקולות גדולות של עמילן ומזרזים את התפרקותן ליחידות קטנות יותר של סוכר (לדוגמה, יחידות המורכבות מעשרה חד-סוכרים).
- אנזימים המצויים במעי הדק מתקשרים למולקולות הסוכר המגיעות מהקיבה ומזרזים את התפרקותן לדו סוכרים כמו מלטוז וסוכרוז.
- המלטוז מתפרק לשתי יחידות של גלוקוז. והסוכרוז מתפרק לגלוקוז ופרוקטוז.
התוצר העיקרי של תהליך עיכול הסוכרים שבמזון הוא גלוקוז. הגלוקוז נספג מהמעי הדק לדם ומובל לתאי הגוף.
הגלוקוז משמש בתאים מקור עיקרי להפקת אנרגיה. עודפים ממנו נאגרים בכבד ובשרירים בצורת רב -סוכר המכונה גליקוגן.
כיצד תאים מפיקים אנרגיה מגלוקוז? בתהליך חימצון גלוקוז (חומר אורגני) לפחמן דו-חמצני (CO2) ומים (חומרים אנאורגניים) משתחררת אנרגיה (ATP). מה כמות האנרגיה שמשתחררת ממולקולה אחת של גלוקוז? 304Kcal.
« בחזרה למילון המונחים