זיהוי מולקולות מסוימות באמצעות פיזור ראמאן (Raman).

תהליך פיזור ראמאן הוא פיזור אי אלסטי של הפוטון הפוגע על ידי המולקולה. הפוטון נבלע על ידי המולקולה, ופוטון אחר, בתדירות שונה, נפלט מהמולקולה.

תדירות האור המפוזר מוזזת יחסית לתדירות הפוטון הפוגע בשיעור הקשור למעברים האנרגטיים של המולקולה ממנה בוצע הפיזור.

הפיזור החשוב ביותר קשור למעברים ויברציוניים של המולקולה.

באמצעות זיהוי ההזזה בתדר של הקרינה המפוזרת, ניתן לזהות מולקולה מסוימת.

קיימים שני סוגים של תהליכי פיזור ראמאן:

• פיזור סטוקס (Stokes) מתרחש כאשר הפוטון הפוגע מאבד אנרגיה הנקלטת על ידי המולקולה שעולה למצב ויברציוני מעורר.
  תדירות הפוטון הנפלט קטנה מתדירות הפוטון הפוגע.
• פיזור אנטי-סטוקס מתרחש כאשר הפוטון הפוגע מקבל אנרגיה מהמולקולה.
  תדירות הפוטון הנפלט גבוהה מתדירות הפוטון הפוגע.