בשנת 1867 הראה ג'יימס קלרק מכסוול (James Clerk Maxwell) באמצעות פיתוח מתמטי כי האור הוא קרינה אלקטרומגנטית.

היינריך הרץ (Heinrich Hertz) הראה 20 שנה לאחר מכן כי ניתן לשדר גלים אלקטרומגנטיים למרחק קצר באמצעות יצירת ניצוצות באמצעות מתח גבוה. על שמו נקראת יחידת המדידה לתדירות – הרץ שהיא תנודה אחת בשניה.

מרקוני (Guglielmo Marconi) הצליח לפתח המצאה זו כך שניתן יהיה להעביר שידורים אלחוטיים (של פולסי מתח) תחילה למרחקים של מאות מטרים, בשנת 1897 שידר למרחק של 13 קילומטרים, ובשנת 1899 העביר שידורים בין אנגליה לצרפת. בשידורים אלו הועבר המידע באמצעות קוד מורס. בשנת 1901 הועבר המידע של האות s בקוד מורס (3 נקודות) אל מעבר לאוקיאנוס.

באמצעות פולסים חשמליים הנוצרים בצורה ידנית, לא ניתן היה להעביר מידע הכלול בקול, מכיוון שתדירות גלי הקול מגיעה עד 20,000 הרץ. מכאן שכדי להעביר את גלי הקול יש צורך בהעברת מידע בקצב גדול מתדר זה.