שתי מערכות התקשורת העיקריות בתוך הגוף החי, הן:
- מערכות הורמונים.
- מערכות עצביות, המורכבות מתאי עצב (נוירונים).
למעשה כל המידע בין פנים התא החי לחוץ התא, ניתן לתיאור כמערכת תקשורת, בה מוחלפים חומרים ומידע, אך לא ניכנס כאן לרמה זאת.
אנו נתמקד במערכת העצבית, ונחלק אותה לשתי תת מערכות:
מערכת חשמלית – יוצרת פוטנציאל פעולה בדופן התא החי וגורמת להתקדמותו כאות חשמלי לאורך אקסון העצב.
מערכת כימית – מהווה את הקשר בין תא לתא: סינפסה.
משחררת כימיקלים על פני המרווח בין קצה העצב המשדר לקצה העצב הקולט.
שתי המערכות משולבות אחת בשנייה, ואין אפשרות לאחת מהן לפעול ללא השנייה.
אותו סיגנל עובר במערכת העצבים, ממערכת חשמלית לכימית ושוב לחשמלית.
שאלות:
- מהם לפי דעתכם יתרונותיה של מערכת מסובכת כזו?
- מהם לפי דעתכם חסרונותיה של מערכת מסובכת כזו?
- האם ביכולתך לתכנן מערכת יעילה יותר? נסו לתאר מערכת מתאימה לדעתכם.
- האם כדאי ליצור מערכות שיתפקדו במקביל, כך שאם אחת לא מתפקדת, עדיין יש אחרות שמחליפות אותה?
- האם בתכנון מערכת תקשורת מלאכותית בתוך הגוף הביוני (גוף שתוכנן ונבנה בצורה מלאכותית), "כדאי" לנו לחקות את המערכת הביולוגית, או להתחיל את התכנון מדף חלק?
