השלד התוך תאי הופך בשלבי המיטוזה והמיוזה לחוטי הכישור.
קישור תקין של הכרומוזומים לחוטי הכישור מביא אותם לקו המשווה של התא ומאפשר הפרדה תקינה של הכרומטידות לקטבים המנוגדים של התא. זוהי דוגמה למעורבות של מרכיבי השלד התוך תאי בתנועה בתוך התא.
מיטוזה (או מיוזה) שמתרחשת למרות קישור בלתי תקין של הכרומוזומים לחוטי הכישור יכולה להביא להפרדה בלתי שווה של הכרומוזומים בין תאי הבת. במיטוזה, תאי בת כאלה יכולים למות או להפוך לתאים ממאירים. במיוזה, יכולה הפריה עם תאי מין כאלה לגרום לפגיעה קשה בצאצא שיווצר.
תהליך המיטוזה מלווה בנקודות בקרה על מנת לוודא את התנהלותו התקינה. לדוגמה: רק לאחר שכל הכרומוזומים נקשרים משני הצדדים לחוטי הכישור חל המעבר לשלב ההפרדה בין הכרומטידות לקטבים המנוגדים של התא.
אזור הקישור בין הצנטרומר לבין חוטי הכישור הוא כנראה המקור לאות שמעכב את המשך המיטוזה.
אחד הגורמים שמהווים את האות המעכב את המשך המיטוזה כל עוד אין קישור תקין של כל הכרומוזומים לחוטי הכישור הם חלבונים שנמצאים בצנטרומר (לדוגמה, החלבון MAD2).
