קיימות טכניקות בהן ניתן להוציא מתמונה הולוגרפית יותר מידע מאשר ניתן לקבל מהגוף הממשי.

לדוגמא:

הולוגרפיה אינטרפרומטרית (Holographic Interferometry) או בקיצור –הולומטריה (Holometry).

בשיטה זו ניתן לבצע השוואה מדויקת בין "גוף סטנדרטי" לגוף שעבר שינוי – על ידי ביצוע "התאבכות הולוגרפית של חשיפה כפולה" ניתן לגלות הבדלים זעירים בין מצבים של גוף.

מצלמים הולוגרמה רגילה של הגוף הנבדק, ואחר כך מצלמים על אותו לוח צילום את אותו גוף באותם תנאי צילום.

לאחר הפיתוח, כאשר מסתכלים בהולוגרמה, מתקבלת התאבכות בין שתי התמונות של אותו הגוף.

כל עיוות בגוף עד כדי אלפיות מילימטר כתוצאה מחימום, לחץ תנודה וכו' יופיע בהולוגרמה הכפולה.

שיטה זו משמשת למשל למעקב אחר מוטות דלק בכור גרעיני או לבקרת איכות במפעלים.

שיטה דומה היא לצלם הולוגרמה אחת של הגוף הנבדק, ולהתבונן דרך הולוגרמה זו (בזמן אמיתי) בגוף העובר שינויים.

על ההולוגרמה מתקבלים פסי התאבכות, כאשר כל פס מתאר קו בו העיוות זהה. ככל שהמרחק בין הפסים קטן יותר (צפיפות הפסים גדולה יותר), העיוות באזור זה גדול יותר.