בשנת 1981, קיבלה רשות התקשורת בארה"ב את החוקים לגבי שירותי טלפון סלולאריים אנלוגיים.

תדרי הטלפון הסלולארי האנלוגי נבחרו סביב תדירות של 800 מגהרץ.

סך כל רוחב פס התדרים, שהוקדשו לשתי מערכות מתחרות, היה 50 מגהרץ (25 מגהרץ לכל מערכת).

כל מערכת של 25 מגהרץ, מכילה 395 ערוצי דיבור, ו 21 ערוצי בקרה.

המערכת הספרתית (דיגיטלית) בארה"ב הנקראת PCS = Personal Communications Services, משתמשת בתדרים סביב 1900 מגהרץ.

באירופה, משתמשים למערכת הטלפונים הסלולאריים, בתדירויות סביב 900 מגהרץ, ו 1800 מגהרץ. המערכת הספרתית באירופה נקראת: GSM = Global System for Mobile Communications.

כל ערוץ דיבור בטלפון סלולארי, מורכב מ 2 תדרים, אחד לשידור, ואחד לקליטה.