דרכי תקשורת של אנשים הסובלים מליקוי שמיעה

מהו ליקוי שמיעה?

ליקוי שמיעה אצל בני אדם הוא פגם במערכת הקולטת ו/או מעבדת את הקולות הנשמעים.

רוב לקויי השמיעה מסוגלים לשמוע חלק מהצלילים, ובעיקר את הצלילים בעלי התדירות הנמוכה, בעזרת הגברה.

מכיוון שליקוי שמיעה עשוי להיות מולד, או להתפתח במהלך חיי האדם מחלקים את ליקויי השמיעה לשני סוגים:

  • ליקוי שמיעה מולד, נגרם ברוב המקרים הידועים לנו, כתוצאה מפגיעה תורשתית (גנטית), בעצב השמיעתי. חלק מליקויי השמיעה התורשתיים באים לידי ביטוי רק בגיל מאוחר.
  • ליקוי שמיעה נרכש יכול להתפתח במשך החיים עקב פגיעות שונות באוזן ובעצב השמיעה. כל נזק לעור התוף שבאוזן , לעצמות השמע או לעצב השמע, יכול לפגוע בשמיעה התקינה. סיבה נפוצה לפגיעה בשמיעה היא רעש אדיר, כגון פיצוץ, הגורם לנזק באוזן הפנימית. גם חשיפה לרעש ממושך עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. כיום קיימת מודעות רבה יותר לנזקי רעש מצטברים, ופועלים העובדים במפעלים רועשים נדרשים להשתמש באטמי אוזניים.

מהו "מכשיר שמיעה"?

"מכשיר השמיעה" הוא למעשה מערכת ממוזערת של מיקרופון ורמקול.

המיקרופון , המונח מאחורי האוזן, קולט את הצלילים מהסביבה, ואילו הרמקול, המצוי בתוך צינור השמע, מגביר את הצלילים ומעביר אותם אל עצב השמע הפגוע.

לפניכם תמונות של מכשירי שמיעה משני טיפוסים :

  1. מכשירי שמיעה המורכבים מאחורי אפרכסת האוזן:    

מכשיר שמיעה 1מכשיר שמיעה 2

  1. מכשירי שמיעה המורכבים בתוך האוזן:

עם התפתחות המיזעור של רכיבי האלקטרוניקה, פותחו מכשירי שמיעה מספק קטנים אותם ניתן להרכיב בתוך האוזן. קיימים אפילו מכשירים מיניאטוריים אותם ניתן להשתיל מתחת לעור (למטרות הסתרת עובדת השימוש במכשיר שמיעה):

מכשירי שמיעה המורכבים בתוך האוזן

מהי שפת הסימנים?

לעיתים, ההגברה שמספק מכשיר השמיעה איננה מספיקה, או שהליקוי בעצב השמיעה חריף עד כדי כך שהאדם לקוי השמיעה איננו מגיב לצלילים גם כאשר הם מוגברים ביותר. במצב כזה, וגם במצבי ביניים שונים, לקויי השמיעה (החרשים) נאלצים להשתמש בערוץ החזותי בכדי לתקשר עם סביבתם.

בקהיליית החרשים התפתחה שפה מקבילה לשפה המילולית הנקראת "שפת הסימנים".

בעוד אנו מסמלים את הנושאים עליהם ברצוננו לספר לאחרים בעזרת צלילים, לקויי השמיעה עושים זאת באופן דומה, אולם בעזרת סימנים העוברים אל הנמען באמצעות הערוץ החזותי.

בשפת הסימנים קיימים סימנים המסמלים מילים ואחרים המסמלים אותיות. כלומר: ניתן לאיית מילה שאין לה סימן מוסכם בשפת הסימנים.

בפעילות 31 נתרגל את השימוש בשפת הסימנים, באמצעות תמונות וסרטים.

בפעילות 32 נקרא קטע על בעיות בתקשורת הקשורות לשימוש בשפת הסימנים.

הידעתם?

בשנת 2003 פיתח תלמיד דוקטוראט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון מתקן המתרגם את שפת הסימנים באנגלית למידע כתוב ו/או מושמע. המתקן שפיתח מורכב מכפפה המולבשת על היד, ורצועות על הזרועות. המערכת הנקראת AcceleGlove מכילה סנסורים רבים, המתרגמים אותות הנקלטים מתנועה, כיוון ומצב של הידיים והאצבעות ביחס לגוף. מחשב זעיר מנתח את המידע הנקלט מהחיישנים, ומתרגם אותו למילים המתאימות באנגלית. את המילים ניתן לראות על מסך המחשב, או לשמוע ממערכת תרגום מידע לדיבור. משך פעולת התרגום הוא מילישניות, כך שלמעשה אין הבדל בהבנת שיחה עם אדם מדבר או אדם המסמן בשפת הסימנים.