רמת החנקות (ניטרטים) באקוויפר החוף של ישראל נמצאת במגמת עלייה מתמדת. כבר עתה חלק משמעותי ממי התהום של האקוויפר אינו עומד בתקנים הבין לאומיים, ואף לא בתקן הישראלי של ריכוז חנקות. כך עולה מנתוני הדו"ח השנתי על מצב מקורות המים בישראל שפירסם השירות ההידרולוגי בחודש שעבר.

חנקות הן תרכובות חנקן וחמצן, והן אחד המזהמים העיקריים של מי התהום. מקור החנקות הוא בעיקר בדשנים חקלאיים, פסולת מסוגים שונים, והפרשות בעלי חיים. בישראל ישנם אזורים בהם יש ריכוזים גבוהים במיוחד של חנקות. כך למשל, באזור השרון הדרומי מגיע ריכוז החנקות ל- 125 מיליגרם לליטר, והוא עולה בקצב של 2 מיליגרם בשנה.
ריכוז גבוה של חנקות במי שתייה (מעל 50 מיליגרם לליטר) עלול לשבש את אספקת החמצן לדם ולגרום למחלה שאחד הסימפטומים שלה הוא גוון כחול של העור. תופעה זו אף זכתה לכינוי "הילדים הכחולים", מאחר שהיא נפוצה בעיקר אצל ילדים. סימפטום נוסף של המחלה הוא קוצר נשימה..