בלימוד האופטיקה הפיזיקלית ראינו מהם התנאים להתאבכות בונה ולהתאבכות הורסת בין שתי אלומות אור (שני גלים), שנוצרו על ידי מקור משותף.
- התאבכות בונה – תיווצר בין שני הגלים כאשר הפרש הדרכים מהמקור למסך הוא מספר שלם של אורכי גל (מספר זוגי של חצי אורך גל).
התוצאה היא עוצמת אור גבוהה יותר באזורים אלו. - התאבכות הורסת – תיווצר בין שני הגלים כאשר הפרש הדרכים מהמקור למסך הוא מספר אי זוגי של חצי אורך גל.
התוצאה היא עוצמת אור נמוכה יותר באזורים אלו (אזורים אפלים).
במהלך הפיתוח המתמטי מניחים כי צורת הגל מושלמת, והמרחקים בין שיאי גלים סמוכים נשארים זהים גם במרחק גדול.
למעשה, במציאות צורת הגל אינה נקיה כל כך כפי שמתאר הפיתוח המתמטי, ובמרחק הנמדד במספר רב של אורכי גל מנקודת המדידה הראשונה, יש "מריחה" של הגל.
הבעיה ניכרת במיוחד עבור גלי האור.
לדוגמא: אם מסתכלים על הגלים הנפלטים מלייזר הליום – ניאון (אורך גל אדום של 630 ננומטר), הרי לאחר מרחק של 1 סנטימטר הגל התקדם למעלה ממיליון אורכי גל (!!!).
כלומר, סטייה של 1 למיליון בתדירות אור הלייזר, תגרום להפרשי דרכים בין שני גלים מסדר גודל של אורך גל, ותהרוס את האפשרות לבצע התאבכות בונה בין שני הגלים.
