ניתן להתייחס ללייזר צבע כאל מיתקן מיוחד להמרת אנרגיה.

לייזר צבע ממיר קרינה אלקטרומגנטית מסוג אחד, לקרינה אלקטרומגנטית מסוג אחר.

ביציאה מלייזר צבע תמיד מתקבלת קרינת לייזר הניתנת לכיוונון על פני תחום ספקטראלי מסוים.

לייזר הצבע הודגם לראשונה בשנת 1965 במעבדות IBM בארה"ב, ע"י:

Peter P. Sorokin and J. R. Lankard

גילוי זה התבצע במהלך מחקר פלואורסצנסיה של מולקולות צבע אורגניות, המעוררות על ידי לייזר גביש האודם (רובי).

בשנת 1967 גילו אחרים כי כאשר משתמשים בשריג בקצה המהוד של לייזר צבע, ניתן לכוונן את אורך הגל הנפלט מהלייזר.

לייזר צבע משמש בעיקר כמקור מתכוונן של קרינה אלקטרומגנטית קוהרנטית.

הוא יכול לפעול בתחום ספקטרום רחב הכולל את: האולטרא-סגול הקרוב, כל תחום הספקטרום הנראה, ואת תחום ספקטרום האינפרא-אדום הקרוב. תחום ספקטרום זה כולל: 300 – 1500 ננומטר.