פרק ראשון: סלעים – הרכב ומבנה פנימי

האיורים מסודרים על פי סדר הופעתם בעמודי הספר.
לצפייה באיור – הקליקו עליו.

סלעים עם כיתוב "הגדרת הסלע"
כותרת: הגדרת סלע
אנו לומדים על תכונות הסלע כגון : הרכב ומבנה פנימי. וממידע זה נוכל להקיש אל סביבות ההיווצרות שלו נניח המנגנון שיצר אותו וסביבת ההשקה. מתוך כך נוכל ללמוד על מבנה כדור הארץ הכוחות הפועלים בו והתהליכים המתרחשים בו
איור 1.1: תהליך הלימוד אודות סלעים שונים ובאמצעותו הלימוד אודות כדור הארץ.
הגדרת דוגמאות סלעים באמצעות אמצעי שדה
איור 1.2: הגדרת דוגמאות סלעים באמצעות אמצעי שדה
ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.3: שתי דוגמאות של המינרל קוורץ. המינרל קוורץ יכול להופיע בטבע בצבעים שונים.
ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.4: בדיקת דרגת הקושי של סלע נעשית על ידי חריצת הסלע באמצעות כלי ברזל.
טבלת מוהס. להרחבה לחצו על הקישור הסבר נגיש
איור 1.5: טבלת מוהס. דירוג מינרלים לפי יכולתם לחרוץ זה את זה. המינרל הרך ביותר הוא בעל דרגת קושי 1 והקשה ביותר בעל דרגת קושי 10.

הסבר נגיש לאיור 1.5 (קובץ וורד)

בדיקת דרגת העיסתיות בסלע. ראו הסבר מפורט לאחר התמונה
איור 1.6: בדיקת דרגת העיסתיות בסלע נעשית על ידי טפטוף טיפת מים על הסלע ועיסוי האזור הרטוב בעזרת האצבע.
בדיקת התגובה של סלע לחומצה מלחית. הסבר מפורט לאחר התמונה
איור 1.7: בדיקת התגובה של סלע לחומצה מלחית מהולה נעשית על ידי טפטוף טיפת חומצה על גבי הסלע.
בדיקת תכונת הטעם של סלעים. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.8: בדיקת תכונת הטעם של סלעים נעשית על ידי הלשון.
תכונות הסלע הנבדקות והמידע הנלמד מהן. לטבלה הנגיש לחצו על הקישור הסבר נגיש לאחר התמונה
טבלה 1.1: תכונות הצבע הנבדקות באמצעי שדה והמידע הנלמד מהן.

הסבר נגיש לטבלה 1.1 (קובץ וורד)

ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.9: הגדרת סלעים באמצעות כרטיסיות הזיהוי שבערכת קס"ם.
דגם של מיקרוסקופ אור מקטב. חלקי המיקרוסקופ מלמעלה למטה: עדשה לעין, אנלייזר, עדשה, שקף, שולחן מסתובב, פולרייזר ומקור אור
איור 1.10: דגם של מיקרוסקופ אור מקטב.
אור מקוטב ולא מקוטב. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.11: א. אור לא מקוטב נע בכל המישורים; ב. אור מקוטב מורכב מקרני אור הנעות רק במישור אחד. בדוגמה: במישור XZ.
תהליך הגדרת סלע גיר. להרחבה לחצו על הקישור הסבר נגיש לאחר התמונה
טבלה 1.2: תהליך הגדרת סלע גיר באמצעות כרטיסיות הזיהוי.

הסבר נגיש לטבלה 1.2 (קובץ וורד)

שקף של סלע כפי שנראה דרך מיקרוסקופ מקטב. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.12: שקף של סלע כפי שנראה דרך מיקרוסקופ מקטב. למעלה: גבישי המינרלים כפי שנראים ללא עדשה מקטבת עליונה. למטה: אותם הגבישים כפי שנראים עם עדשה מקטבת עליונה. המינרלים מופיעים בצבעים שונים העוזרים בזיהויים.
אבן חול דרך מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.13: תצלום של אבן חול דרך מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. מימין ומשמאל גרגרי קוורץ ובינהם גביש פלדשפר אשלגני.
צורות שונות של מינרלים: מינרל א בצורת קוביה, מינרל ב בצורת קוביה נטויה, מינרל ג בצורת מנסרה בעלת 6 פאות. הצורות מאופיינות במישורים ישרים וזוויות חדות
איור 1.14: צורות שונות של מינרלים המאופיינות במישורים ישרים וזוויות חדות.
דיפרקטוגרמה המתארת גבישי פלדספר.
איור 1.15: דיפרקטוגרמה המתארת גבישי פלדספר.
תמונת כותרת מהספר לקטע שעוסק במבנה הפנימי של הסלע
כותרת: המבנה הפנימי של הסלע
מבנים פנימיים שונים הקיימים בסלעים: מבנה גבישי, מבנה גרגרי ומבנה המכיל מאובנים
איור 1.16: מבנים פנימיים שונים הקיימים בסלעים.
גרניט, גבס, ושיסט דרך מיקרוסקופ אור מקטב. ניתן להבחין כי הסלעים הם בעלי מבנה גבישי
איור 1.17: סלעים בעלי מבנה גבישי, תצלומי שקפים דרך מיקרוסקופ אור מקטב.
המבנה של הליט וקלציט. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.18: א. מבנה גבישי של המינרל הליט (מלח המאכל). היחידה הבסיסית בנויה מיוני נתרן וכלור היוצרים צורת קוביה; ב. מבנה גבישי של המינרל קלציט. היחידה הבסיסית בנויה מיוני פחמן, סידן וחמצן היוצרים צורה מעויינת.
שתי תמונות: העליונה של גבישי קלציט שגדלו בתנאי מעבדה והשנייה של כאלו שגדלו בטבע. להרחבה ראו הסבר לאחר התמונה
איור 1.19: א. גבישי קלציט בעלי צורה אידאלית (מעויינים) שגדלו בתנאי מעבדה; ב. גבישי קלציט שגדלו בטבע בין גרגרי קוורץ. בדרך כלל צורתם איננה אידאלית.
תרשים לתיאור חקר מנגנון היווצרות סלעים. להרחבה לחצו על הקישור הסבר נגיש המופיע לאחר התמונה
איור 1.20: שיטת העבודה שבאמצעותה נחקרים מנגנון היווצרותם של סלעים וסביבת היווצרותם.

הסבר נגיש לאיור 1.20 (קובץ וורד)