מדידת תכולת ה- DNA בתאים
ניתן למדוד את תכולת ה- DNA בתאים שגודלו בתרבית או בתאים שנלקחו מדגימות דם או רקמה. מטפלים בתאים בחומר כימי, אשר חודר לתוכם ונקשר אל ה- DNA . התאים מוזרמים לתוך מכשיר ה- FACS וכפי שכבר תואר ב"מדידת תאים בזרימה", עוצמת הזריחה המופקת מכל תא ותא נמדדת בנפרד. הנתונים המתקבלים מכל התאים שנבדקו נערכים בתצוגה גרפית, שבה מספר התאים שנבדקו מוצג בציר Y ועוצמת הזריחה בציר X.
מכיוון שעוצמת הזריחה נמצאת ביחס ישר לכמות ה- DNA בתא, ניתן לשייך את עוצמת הזריחה לשלב במחזור התא שבו הוא מצוי.
דוגמא למדידת תכולת DNA של תאים מתרבית
תרבית תאים המונה בין 50,000-100,00 תאים, נצבעה בחומר כימי הקרוי פרופידיום יודיד.
החומר פרופידיום יודיד נכנס אל התאים, נקשר ל DNA וגורם לתאים לזרוח בצבע אדום (כשמאירים עליהם באורך גל מסוים).
בתמונה שלפניכם נראית היסטוגרמה שבה מוצגת עוצמת הזריחה של פרופידיום יודיד מכל אחד מהתאים בתרבית.
* הבהירו לעצמכם כיצד בנוי התרשים: האם ניתן לחבר קו רציף בין כל הנקודות?
מאחר שכל תא מהתאים בתרבית שנמדדה נמצא בשלב אחר במחזור התא, כמות ה- DNA בכל אחד מהתאים שונה ובהתאם לכך גם עוצמת הזריחה.
אפשר לחלק את עוצמת הזריחה המגיעה מאוכלוסיות התאים לשלוש עוצמות (ביחידות זריחה שרירותיות) נמוכה, בינונית וגבוהה ואלו מקבילות לשלוש תת אוכלוסיות של תאים: באוכלוסיה הראשונה נמצא מספר התאים הרב ביותר עם כמות ממוצעת של כ- 185 יחידות זריחה. תאים אלו נמצאים בשלב G1 של מחזור התא, מיד לאחר החלוקה.
באוכלוסיה השנייה כמויות זריחה משתנות הנעות בין 220 לכ- 370 יחידות. התאים באוכלוסיה זו נמצאים בשלבים שונים של שלב S בו מוכפלות מולקולות ה- DNA שבגרעין התא. לכן כמויות הזריחה נעות בטווח המצוין ובתום שלב זה יש בגרעין התא כמות כפולה של DNA. לאוכלוסיה השלישית זריחה ממוצעת של כ- 370 יחידות היא מצויה בשלב G2/M ומכילה כמות כפולה של DNA. אי לכך עוצמת הזריחה של אוכלוסיה זו כפולה מזו של האוכלוסייה הנמצאת בשלב G1 (185×2).
בשיטת ה FACS אפשר לקבוע כמה תאים בתערובת נמצאים בכל אחד משלושת השלבים: G1, S, G2/M. בתמונה הזו רואים ש- 58% מהתאים מצויים בשלב 25%, G1 מהתאים מצויים בשלב S ו- 16% מהתאים מצויים במעבר G2/M.