כמו לגלגל 40 קילומטר חוט לכדור טניס

התפקיד החשוב ביותר של ה- DNA הוא נשיאת הגנים, שבהם מצוי המידע המגדיר אילו חלבונים ייווצרו באותו יצור – כולל המידע לגבי מועד יצירת החלבון, הכמות המסוימת שתיווצר וסוג התא שבו ייווצר החלבון.

בתאים של יצורים איקריוטים מחולק ה- DNA, שהוא מולקולת פולימר ארוכה, למקטעים שונים באורכם. מקטעים אלה הם הכרומוזומים. באדם האורך הכולל של ה- DNA המצוי בגרעין תא בודד הוא בערך 3×10⁹ בסיסים חנקניים. באדם קיימים 23 סוגים שונים של כרומוזומים, מכל סוג יש 2 כרומוזומים, סה"כ 46 כרומוזומים (2×23=46). הסיבה לכפילות הזו היא מערכת כרומוזומים אחת שמקורה מהאם ומערכת שנייה מהאב.
המדענים מסמנים כל מערכת של כרומוזומים באות n (באדם – 23, ביצורים אחרים – מספר אחר), כלומר בתאי גוף האדם יש 2n כרומוזומים. (כמה כרומוזומים לדעתכם ישנם בתאי זוויג?)

אריזת ה- DNA בתוך הגרעין מורכבת מאוד שכן אורך ה- DNA בתא אחד באדם הוא כ-2 מטרים, וגודל גרעין תא הוא כ-6 מיקרומטרים (1/1000 של המטר). מבחינה מרחבית זה ממש כמו לגלגל חוט באורך 40 קילומטרים לכדור שגודלו ככדור טניס – משימה סבוכה שמתבצעת בשלבים באמצעות חלבונים מיוחדים המהדקים את הסיבים המסולסלים של ה- DNA ומאפשרים קיפולים מדויקים ומדורגים.