סאלביאטי: אומר אתה, אם כן, שהואיל ובשעה שהספינה נחה נופלת האבן לרגלי התורן, וכשהיא שרויה בתנועה נופלת האבן הלאה משם, הרי חילופו של דבר, מתוך נפילת האבן לרגלי התורן אנו למדים שהספינה שרויה במנוחה, ומנפילתה הלאה משם נוכל ללמוד שהספינה נעה. והואיל ואותו דבר שקורה בספינה קרה גם על הארץ, הרי שמתוך נפילת האבן לרגלי המגדל עלינו ללמוד שכדור הארץ שרוי במנוחה. כלום זו טענתך?

סימפליציו: אכן זהו הדבר בקיצור, וקל להבינו.

סאלביאטי: ועתה אמור לי: אילו היתה האבן, שהופלה מראש התורן בשעה שהייתה הספינה מהלכת מהר, נופלת בדיוק באותו מקום עצמו בו נפלה כשהייתה הספינה עומדת, כיצד תשמש לך נפילה זו בשביל להכריע אם הספינה אמנם נעה היא או נחה?

סימפליציו: כלל וכלל לא תשמש; כשם שעל-ידי פעימת הדופק לא תוכל למצוא אם אדם ישן או ער, שהרי הדופק פועם באופן אחד בשעת השינה ובשעת היקיצה.

סאלביאטי: טוב מאוד; ועתה, כלום עשית מימיך ניסוי זה על הספינה?

סימפליציו: אני לא עשיתיו; אבל בטוח אני במחברים, שהביאו הוכחה זו, שעשוהו בדיוק רב. מלבד זה, סיבת ההפרש גלויה עד כדי כך, שאין מקום לספק.

סאלביאטי: אתה עצמך הנך ראיה לדבר, שייתכן שאותם המחברים אמרו מה שאמרו בלא שעשוהו; שהרי מקבל אתה את דבריהם כוודאי בלא שעשית את הניסוי, וסומך על מהימנותם. על כן לא זו בלבד שאפשר הדבר, אלא אף ודאי, שגם הם עשו כמוך, ורצוני לומר: שמו מבטחם בקודמיהם, וכן קודמיהם עד הדורות הראשונים,ולעולם לא נגיע לאיש שעשה את הדבר בידיו. שהרי מי שיעשה זאת, ימצא שהניסוי מראה את היפוכו הגמור של הכתוב; כלומר, הוא יראה שלעולם האבן נופלת באותו מקום עצמו שבספינה, בין אם היא נמה בין אם נעה בכל מהירות שתהיה. והואיל ואותה סיבה עצמה קיימת גם על הארץ וגם בספינה, לא נוכל ללמוד שום דבר בעניין תנועת הארץאו מנוחתה מאבן הנופלת תמיד כניצב לרגלי המגדל .

סימפליציו: אילו היית מפנה אותי לכל מקור אחר שאינו הניסוי, סבור אני שוויכוחנו לא היה מסתיים במהרה. שהרי הדבר נראה לי רחוק כל כך מן השכל הישר, עד שלא יאומן ולא יתקבל על הדעת.

סאלביאטי: אולם לי נראה הדבר.

סימפליציו: אם כן לא עשית מאה ניסויים, ואף לא אחד? ואף-על פי-כן מכריז אתה עליו כוודאי בפה מלא? אני עדיין כופר בדבר ובטוח בכך, שהניסוי נעשה ביד המחברים הגדולים שהשתמשו בו, ושהוא מוכיח טענתם.

סאלביאטי: אף בלא ניסוי בטוח אני שהתוצאה תהא כפי שאני אומר, משום שהיא הכרחית; אוכל להוסיף, שגם אתה עצמך יודע, שאי אפשר אלא זו, ולא תועיל לך כל אמירת פה, שאינך יודע זאת, או כל עשיית רושם כזה. שהרי זריזותי בגילוי מחשבות אחרים גדולה כל כך, עד שאביאך לידי הודיה בדבר זה שלא בטובתך. […] עתהאמור לי: נניח שבידך מישור חלק כמראה ועשוי מחומר קשה כפלדה. אין הוא מקביל לאופק אלא נטוי מעט, ואתה שם עליו כדור עגול לחלוטין ועשוי מחומר קשה וכבד כארד. מה לדעתך יעשה הכדור כשיונח לעצמו? כלום סבור אתה, כפי שאני סבור, שהוא יישאר במנוחה?

סימפליציו: אם המישור משופע?

סאלביאטי: זו הייתה ההנחה.

סימפליציו: אינני מאמין כלל שיישאר במנוחה; אלא בטוח אני, שהוא יתגלגל מאליו למטה.

סאלביאטי: שים לב לדבריך, סימפליציו; שהרי בטוח אני שיישאר במנוחה בכל מקום שתשים אותו.

סימפליציו: ודאי, סאלביאטי , בזמן שאתה מחזיק בהנחות ממין זה, איני תמה עוד שאתה מגיע לידי דעות כוזבות כאלה.

סאלביאטי: אם כך, בטוח אתה לחלוטין, שהכדור ינוע מעצמו למטה?

סימפליציו: מה ספק יש כאן?

סאלביאטי: וברור לך הדבר לא משום שאני לימדתי אותך כך – שהרי השתדלתי להכניס בלבך דעה הפוכה – אלא מעצמך, ועל פי השכל הישר.

סימפליציו: עתה מבין אני את תחבולתך; אמרת מה שאמרת כדי לנסות אותי או להפיל אותי בפח, כפי שאומרים הבריות, ולא משום שהאמנת באמת במה שאמרת.

סאלביאטי: זה הדבר. ועתה עד מתי ימשיך הכדור להתגלגל ובאיזו מהירות? זכור שאמרתי, שהכדור עגול לחלוטין והמישור ממורק יפה כדי לסלק כל עיכוב חיצוני ומקרי . וכן רצוני שלא תשים לב לעיכוב שהאוויר גורם על-ידי התנגדותו לפירוד חלקיו, לכל שאר המכשולים המקריים, אם יש כאלה.

סימפליציו: הבינותיך לחלוטין; ועל שאלתך אני משיב, שהכדור ימשיך לנוע ללא קץ, ככל שימשך שיפועו של המישור, ותנועתו תהא מואצת כל הזמן. כי זה טבעם של הגופים הכבדים שהם ,מוסיפים כוחות בעצמן; וככל שיגדל השיפוע כן תגדל המהירות.

סאלביאטי: אך אם תרצה שינוע הכדור למעלה על אותו מישור, הסבור אתה שיעלה?

סימפליציו: לא מעצמו; רק אם ימשכו או יזרקו אותו בכוח.

סאלביאטי: ואם יידחף בתקיפה שהוטבעה בו בכוח, מה יהא טיבה של תנועתו ומה גודלה?

סימפליציו: התנועה תפחת תמיד ומהירותה תקטן, מפני שהיא כנגד הטבע, ותארך או תקצר לפי התקיפה, אם גדולה היא או קטנה, לפי השיפוע כלפי מעלה, אם קטן הוא או גדול.

סאלביאטי: נראה לי שעד עתה ביארת לי את קורות התנועה על שני מישורים שונים. על-גבי המישור הנטוי למטה הגוף הכבד יורד מעצמו והולך בתאוצה מתמדת, והבאתו לידי מנוחה דורשת שימוש בכוח. במישור העולה דרוש כוח כדי לדחוף אותו ואף להחזיקו במנותה, והתנועה שהוטבעה בו הולכת ופוחתת תמיד עד שתכלה לבסוף. וכן אתה אומר, שבין שני המקרים קיים הבדל לפי גודל השיפוע כלפי מעלה או כלפי מטה, באופן ששיפוע גדול כלפי מטה גורם מהירות גדולה , והיפוכו בשיפוע כלפי מעלה, שבו הגוף הנזרק באותו כוח מרחיק לנוע ככל שיקטן השיפוע. ועתה אמור לי, מה יארע לגוף הזה אם נניחו על מישור שאינו משופע למטה ולא למעלה.

סימפליציו: כאן עלי להרהר בדבר שעה קלה. אם אין שיפוע כלפי מטה, לא יכולה להיות נטייה טבעית לתנועה; ואם אין כל שיפוע כלפי מעלה, לא תוכל להיות כל התנגדות לתנועה, וכך לא יהא כל הבדל בין הנטייה לתנועה ובין ההתנגדות אליה. ולכן נראה לי שעל-פי הטבע מוכרח הכדור להישאר במקומו. והנה שכחתי דבר: לפני זמן מועט לימדני סאגרדו שבאמת זה הדבר שיקרה.

סאלביאטי: מאמין אני שכך יהיה אם ישימו את הכדור באופן שינוח. אך מה יקרה אם יתנו לו תקיפה בכיוון כלשהו?

סימפליציו: בהכרח יוצא, שינוע בכיוון זה.

סאלביאטי: אבל באיזו מין תנועה? בתנועה המואצת תמיד, כפי שהיא על המישור הנטוי כלפי מטה, או בתנועה המואטת בהדרגה, כמו בזה הנטוי כלפי מעלה?

סימפליציו: אינני מוצא כל סיבה להאצה ולא להאטה, שהרי אין כל שיפוע כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

סאלביאטי: כן הדבר. אך אם אין סיבה להאטת הכדור, על אחת כמה וכמה שאין סיבה לכך שיבוא לידי מנוחה; ואם כך, עד היכן לפי דעתך ימשיך הכדור לנוע?

סימפליציו: עד כמה שיתמשך אורך המישור ללא עלייה וירידה.

סאלביאטי: ואם מרחק כזה יהא בלא גבול, כלום תהא גם התנועה עליו בלא גבול? כלומר: נצחית?

סימפליציו: כך נראה לי , ובלבד שיהא הגוף הנע עשוי מחומר העומד בפני הזמן.

סאלביאטי: ברור שזו הנחתנו, הרי אמרנו שמסולקים מכאן כל המכשולים החיצוניים והמקריים, ורפיון הגוף הנע יהא במקרה זה ממין המכשולים המקריים. אמור לי עתה, מה לפי דעתך סיבת הדבר, שהכדור נע מעצמו על המישור הנטוי כלפי מטה, ולא ינוע אלא בהפעלת כוח המישור העולה?

סימפליציו: הסיבה לכך היא נטייתם של הגופים הככדים לנוע לקראת מרכז כדור הארץ, להתרומם מעל פני הארץ בהפעלת כוח בלבדי והרי המישור הנטוי למטה מקרב למרכז הארץ, אבל הנטוי למעלה מתרחק ממנו.

סאלביאטי: ולכן, בשביל שמישור לא יהא נטוי למטה ולא למעלה, צריך שכל חלקיו יהיו במרחק שווה ממרכז הארץ. כלום קיימים מישורים כגון אלה בעולם?

סימפליציו: אין מחסור בהם; כזה היה שטח פניו של כדור-הארץ, אילו היה חלק ולא מחוספס והררי כפי שהוא. וכך הם פני המים בשעה. שהם רגועים ושקטים.

סאלביאטי: והרי ספינה השטה בים שקט היא אחד מן הגופים הנעים הללו המהלכים על מישור שאינו מוטה לא למעלה ולא למטה; ואם נסיר את כל המכשולים החיצוניים והמקריים, כלום תהא הספינה עשויה לנוע בלא הפסק ובתנועה קצובה בתקיפה, שניתנה לה פעם אחת?

סימפליציו: נראה שכך צריך להיות.

סאלביאטי: והאבן ההיא שבראש התורן, כלום אין היא נעה, נישאת על-גבי הספינה, ושתיהן מהלכות על היקפו של מעגל מסביב למרכזו? וכלום אין יוצא מזה, שיש בה תנועה שלא תיפסק, אם סולקו כל המכשולים החיצוניים? וכלום אין תנועה זו ותנועת הספינה בעלות מהירות שווה?

סימפליציו: כל זה נכון, אך מה אחר זה?

סאלביאטי: צא והסק בעצמך את המסקנה האחרונה, אם מצאת בעצמך את כל ההנחות.

סימפליציו: מסקנה אחרונה שאתה אומר פירושה, שהאבן הנעה בתנועה שהוטבעה בה ולא את הספינה אלא תלך אחריה, ולבסוף תיפול באותו מקום שבו נפלה בשעה