מקטבי הפלסטיק בהם משתמשים בניסויי המעבדה בנויים מפוליוויניל אלכוהול שעבר טיפול כימי ביוד.
המולקולות הארוכות של החומר מסודרות בצורה מקבילה כאשר מותחים אותן לאורך החומר.
חוק מלוס.
כאשר אור מקוטב עובר דרך מקטב שמישור הקיטוב שלו יוצר זווית a עם כיוון הקיטוב של האור, עוצמת האור (I), השווה לרכיב השדה החשמלי בריבוע, שתימדד לאחר המעבר במקטב, שווה ל:
I = E2 = (E0cosa)2 = I0cos2a
כאשר:
- E0 = משרעת הגל הא"מ הנכנס למקטב.
- E = משרעת הגל הא"מ היוצא מהמקטב.
- I0 = עוצמת אלומת האור הנכנס למקטב.
- I = עוצמת אלומת האור היוצא מהמקטב.
מסקנה: קיימת תלות בזווית שבין המקטב לבין כיוון קיטוב האור הפוגע. דרך המקטב עובר רק חלק מכמות האור הפוגע במקטב.
האור הטבעי מקוטב בכל הכיוונים במידה שווה, לכן עוצמת האור העוברת דרך המקטב שווה לחצי מעוצמתו המקורית (כיוון שמיצוע של פונקציית קוסינוס במחזור אחד שווה לחצי):
I = <I0cos2a> = I0<cos2a> = I0/2
אם במקום מקטב אחד בדרכה של אלומת האור הטבעי נעמיד שני מקטבים, עוצמת האור שיעבור דרך המקטבים תהיה שווה ל:
I = 1/2I0cos2a
כאשר:
- I0 – עוצמת אלומת האור הנכנס למקטב הראשון.
- I – עוצמת אלומת האור היוצא מהמקטב השני.
- a – זווית בין צירי הקיטוב של המקטבים.
קיטוב האור ע"י שני מקטבים המונחים בזווית
מכאן מקבלים שכאשר הזווית בין שני המקטבים שווה ל- 0, כל האור יעבור דרך המקטבים (שים לב, שהנוסחה מתארת "מקטב אידאלי" אשר לא בולע אור המקוטב בכיוון המקטב), לעומת זאת, כאשר המקטבים מאונכים זה לזה (הזווית בין המקטבים 90 מעלות), לא יעבור כל אור דרך המקטבים.