בזמן התקדמות הקול באוויר, נוצרים גלי לחץ.

תנודות המולקולות כתוצאה מגלי לחץ אלו, הן קדימה ואחורה בכיוון התקדמות הגל (ולכן גל קול הוא מסוג גל אורך).

כתוצאה מהתנודות, נוצרים אזורים צפופים (אוויר דחוס יותר) ואזורים קלושים (פחות מולקולות אוויר), לסירוגין.

מולקולות האוויר עצמן אינן מתקדמות עם הגל, אלא רק מתנודדות קדימה ואחורה, סביב מצב שיווי משקל. מה שמתקדם הוא ההפרעה !

בגלי מים, הנוצרים לדוגמה כאשר אבן נופלת מלמעלה לתוך כלי עם מים, החומר (מים) נע מעלה ומטה, ואילו הגל מתקדם על פני המים. מכאן שגלי מים הם גלי רוחב, בהם התנודה היא במאונך לכיוון התקדמות הגל.

הדגמה:

אם לוקחים קפיץ ארוך (סלינקי), ניתן לעורר בו גם גלי אורך (על ידי יצירת הפרעה בכיוון הקפיץ) וגם גלי רוחב (באמצעות יצירת הפרעה בכיוון מאונך לכיוון הקפיץ). ניתן להתייחס ללולאות בקפיץ כאל מולקולות אוויר. רואים כי הלולאות עצמן אינן מתקדמות, אלא רק ההפרעה מתקדמת.