מוזיקה קיימת הרבה לפני שהיו קיימים כלי המדידה המדעיים לניתוח גלי הקול.

תחומי תדירות השמע חולקו לקבוצות, כאשר כל קבוצה מתחילה בתדירות כפולה מהשנייה.

הקבוצות נקראות אוקטבות, וכל אוקטבה מכילה 7 תווים בסיסיים.

בסימון האמריקאי מסמנים את התווים על פי אותיות ה abc, ולכן מסומנים 7 התווים הראשיים לפי:

C, D, E, F, G, A, B

ו 5 תווים משניים:

C#, D#, F#, G#, A#

בסך הכול מגדירים 12 תווים, המחולקים במרחקים שווים, על סקלה לוגריתמית.

כל תו מופרד על ידי השורש ה 12 של 2, והפרדה זו נקראת הפרדה לחצאי טונים.

לדוגמא:

F4 = E4* 21/12

לדוגמא: C אמצעי (261.63 הרץ), קטן בפקטור 2 מ C שמעל C אמצעי (523.25 הרץ).

בטבלה מופיעים תווי המוזיקה של פסנתר, באוקטבה אמצעית, והתדירויות המתאימות להם:

יחס תדירויות	קשר תדירויות	תו אמריקאי	תו מוזיקה	תדירות [הרץ]
1.0000	I	דו	C אמצעי	261.6
1.05946	I*1.05946		C#	277.2
1.1225	I*(1.05946)2	רה	D	293.6
1.1892	I*(1.05946)3		D#	311.1
1.2599	I*(1.05946)4	מי	E	329.6
1.3348	I*(1.05946)5	פה	F	349.2
1.4142	I*(1.05946)6		F#	370
1.4933	I*(1.05946)7	סול	G	392
1.5874	I*(1.05946)8		G#	415.3
1.6818	I*(1.05946)9	לה	A	440
1.7818	I*(1.05946)10		A#	466.2
1.8877	I*(1.05946)11	סי	B	493.9
2.0000	I*(1.05946)12	דו	C	532.2