מילון - מאלפי הגנים

אופרון (Operon): צבר של גנים הנמצאים בסמיכות זה לזה על פני הכרומוזום של יצור פרוקריוטי. הבקרה על ביטוי הגנים באופרון היא משותפת, ולרוב משתתפים תוצרי הגנים שבאופרון באותו התהליך בתא.
אורגניזם מהונדס/טרנסגני (Transgenic organism): יצור שמכיל מקטע של DNA שמקורו ביצור אחר, כתוצאה מהתערבות מלאכותית באמצעות שיטות של הנדסה גנטית.
אזור בקרה (Regulatory region): אזור ב-DNA שאינו עובר תרגום ואחראי על הבקרה על ביטוי הגן.
אזור מבני (Structural region): אזור ב-DNA שמקודד לחלבון. האזור נחשב לחלק של הגן.
אינסולין (Insulin): הורמון המווסת את רמת הגלוקוז בדם ומשפיע על תהליך קליטת הגלוקוז על ידי תאי הגוף. האינסולין מופרש מתאים בלבלב.
אנזים הגבלה (Restriction enzyme): אנזים חיידקי שמזהה רצף בסיסים ייחודי ב-DNA דו-גדילי ומזרז את חיתוך ה-DNA ברצף זה.
אנזים מתעתק במהופך (Reverse transcriptase): אנזים שמקורו בנגיפי רטרו, המזרז תהליך של יצירת שרשרת חד-גדילית משלימה של נוקלאוטידים של DNA על פני תבנית של RNA.
אנטיביוטיקה (Antibiotics): קבוצה מגוונת של חומרים הנוצרים על ידי יצורים חיים ויכולים לעכב את התפתחותם או את התרבותם של יצורים אחרים (לדוגמה, חומרים שמייצרות פטריות כנגד חיידקים). כיום קיימות אנטיביוטיקות שמיוצרות גם באמצעות תהליכים כימיים ואינן מופקות מיצורים חיים.
אנטיגן (Antigen): מולקולה המעוררת תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים, האנטיגן הוא בדרך כלל חלבון.
אנטיגן משולב: אנטיגן הנוצר מאיחוי של שני אנטיגנים שונים (זוהי דוגמא לחלבון מאוחה).
אריתרופויטין (Erythropoietin): הורמון המופרש מיותרת הכליה ומשפיע על תהליך ההתמיינות של תאי הדם האדומים.
ביוטכנולוגיה (Biotechnology): תורה העוסקת בניצול מערכות ביולוגייות, ברמה תאית או מולקולרית, לייצור או לאנליזה בתעשיה, ברפואה ובחקלאות.
ביוליסטיקה (Biolistics): שיטה שבה מחדירים קטעי DNA לתאים, לרוב לתאי צמחים, באמצעות הפגזה של חלקיקי מתכת המצופים בקטעי ה-DNA.
ביוראקטור (Bioreactor): מיכל המשמש לגידול של יצורים או לביצוע תהליכים ביוכימיים בנפחים גדולים ובתנאים סטריליים.
בלוטת יותרת המוח (Hypophysis): בלוטה במוח של חולייתנים, הנמצאת בין המוח לבין תקרת הפה. מפרישה הורמונים חיוניים כמו הורמון הגדילה, גונדוטרופינים הפועלים על בלוטות המין והורמונים המשפיעים על תפקוד הכליה.
בצילוס טורינגיינזיס (Bacillus thuringiensis): מין של חיידק קרקע, שיוצר גביש של חלבון הרעיל לחרקים מסוימים.
גלאי (Probe): מולקולה המשמשת לגילוי נוכחותה או כמותה של מולקולה אחרת. הגילוי מבוסס על תכונת הגלאי להיקשר באופן ייחודי למולקולה הנבדקת, ועל סימון הגלאי באמצעות אנזים יוצר צבע, או סימון רדיואקטיבי וכדומה. לרוב משמשות מולקולות DNA ו-RNA כגלאים לאיתור רצפים ייחודיים של DNA ושל RNA, ונוגדנים משמשים כגלאים לאיתור חלבונים.
גן (Gene): מקטע של DNA המאפשר את יצירתה של יחידה תפקודית שקובעת תכונה תורשתית. המקטע כולל את האזור המקודד לחלבון או ל- RNA (האזור המבני) וכן את אזור הבקרה ואת האזורים שעוברים עריכה ושחבור.
גן בורר (Selective gene): גן המקודד לתכונה שמאפשרת להפריד בין תאים המכילים גן זה לבין תאים שאינם מכילים את הגן. לרוב הגן מקנה לתאים תכונה שמאפשרת להם לשרוד בתנאים מסוימים, בעוד שתאים ללא הגן מתים בתנאים אלה.
גן מדווח (Reporter gene): גן המקודד לתכונה שמאפשרת להבדיל בין תאים המכילים את הגן לבין תאים שאינם מכילים אותו. לרוב הגן מקודד לחלבון שגורם להופעת צבע שונה, זהירה או הארה בתא שמכיל את הגן.
גן מהונדס / גן רקומביננט (Recombinant gene): גן המורכב ממספר קטעים שחוברו זה לזה במעבדה, ולכן מהווה צירוף חדש (רקומבינציה) של חומר תורשתי.
דלק מחצבי (נקרא גם דלק מאובנים): דלק הנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה חסרת חמצן מתחת לפני האדמה במשך מאות מיליוני שנים. דלקים אלה הם פחם, נפט וגז טבעי. את הדלק המחצבי כורים או שואבים מהשכבות העליונות של כדור הארץ והוא מהווה משאב מתכלה.
הדברה ביולוגית (Biological control): שימוש ביצורים חיים על מנת להדביר יצורים מזיקים.
הורמון הגדילה (Growth hormone): חלבון המשפיע על תאים ברקמות גדלות בגוף (שרירים, עצמות) ועל חילוף החומרים בתאים. הורמון הגדילה מופרש מבלוטת יותרת המוח ומשפיע בין השאר על קצב הגדילה של ילדים.
השתלת מוח עצם (Bone marrow transplantation): שיטה טיפולית שבה מוחלף מוח העצם של חולה במוח עצם של אדם בריא. תהליך ההשתלה כרוך בטיפולים מקדימים בחולה המקבל את השתל, שיאפשרו קליטה טובה יותר של מוח העצם המושתל. לדוגמה, יש חולים שעוברים הקרנות הפוגעות במוח העצם שלהם, על מנת שתהיה רמת תאים נמוכה מאוד ואפילו אפסית לפני ההשתלה.
השתלת תאי גזע מחבל הטבור (Umbilical cord cells transplantation): בדומה לתאי מוח העצם, חבל הטבור משמש מקור לתאי גזע. בעת הלידה נלקחים תאים מחבל הטבור של תינוקות במשפחות שבהן קיימת מחלה תורשתית מסוימת. התאים נשמרים בהקפאה עד לתחילת הטיפול ומשמשים להשתלה אצל אחים/אחיות חולים במשפחה, בתנאי שהם לא יידחו על ידי הגוף.
התמיינות (Differentiation): תהליך שבו תאים בגוף הבוגר או בעובר המתפתח רוכשים בהדרגה את הצורה והתפקיד שלהם ביצור הרב תאי. לדוגמה, תאי מוח עצם מתמיינים לסוגים שונים של תאי דם, שלכל אחד מהם תפקיד ייחודי וצורה אופיינית.
זיגוטה (Zygote): התא הראשון של עוברי יצורים רב-תאיים. הזיגוטה נוצרת כתוצאה מהפריית ביצית על ידי תא זרע.
חומר גנוטוקסי (Genotoxic compound): קבוצה מגוונת של חומרים בעלי השפעה רעילה על הגנום. חומרים אלה יכולים לגרום למוטציות בשיעור העולה על זה של מוטציות טבעיות (מוטגניים). הם יכולים להיות חומרים מסרטנים (קרצינוגניים) או לגרום לפגמים בעוברים המצויים ברחם (טרטוגניים).
חיישן ביולוגי (Biosensor): באנגלית ביוסנסור (ביו=חי, סנסור=חיישן). מכשיר שמשתמש בחומר ביולוגי כדי לנטר את הימצאותם של חומרים שונים בסביבה.
חיסון אכיל: חיסון פעיל המבוסס על מזון מהונדס גנטית. גן המקודד לאנטיגן מוכנס בהנדסה גנטית לצמח אכיל. האנטיגן מעורר תגובה חיסונית בגוף היצור בעקבות אכילת הצמח המהונדס.
חלבון מאוחה: חלבון שנוצר על-ידי חיבור שני גנים או יותר, שבמקור מקודדים לחלבונים נפרדים.
חלבון הטרולוגי: חלבון זר, שלא מיוצר באופן טבעי באורגניזם מסוים.
חלבוני בקרה (Regulatory proteins): חלבונים המשפיעים על תהליך יצירת ה-RNA שליח, כלומר על ביטוי של גן. הם יכולים לעכב או לעודד את ביטוים של גנים.
טרור כימי (Chemical terrorism): פעולות אלימות קיצוניות, המיועדות להטיל פחד על האוכלוסייה, בעזרת חומרים כימיים רעילים. לדוגמה: ריסוס בגז עצבים או זיהום מקורות מים בחומרי הדברה.
כלורופלסט (Chloroplast): כלורופלסט הוא אברון בתאים ירוקים, המכיל כלורופיל ומתבצע בו תהליך פוטוסינתזה. ההשערה המקובלת היא שמוצא הכלורופלסט הוא בחיידק פוטוסינתטי שחדר לתא הצמחי והקנה לתא את היכולת לבצע פוטוסינתזה. הכלורופלסט מכיל חומר תורשתי ייחודי, בעל כושר שכפול עצמי – הגנום הכלורופלסטי – שהמוצא שלו הוא פרוקריוטי.
לוציפראז (Luciferase): אנזים הפועל על החלבון לוציפרין וגורם לו להאיר.
מוח עצם: מכלול המרכיבים הנמצאים בחלקן הפנימי של עצמות גרמיות: כלי דם, תאי גזע של תאי הדם שמהם מתפתחים כל סוגי תאי הדם, ותאים המפרקים ובונים את העצמות עצמן.
מוטציה (Mutation): שינוי ברצף, בארגון או בכמות של החומר התורשתי. מוטציה יכולה להיות שינוי בנוקלאוטיד אחד ב-DNA או חסר של קטע בכרומוזום.
מחלה תורשתית (Genetic disease): מחלה הנגרמת מפגם בחומר התורשתי. הפגם קיים בכל תאי הגוף, כולל בתאי הזוויג, ולכן יכול לעבור בתורשה לצאצאים.
מחסום המינים (Species barrier): חוסר יכולתם של פרטים ממינים (species) שונים להעמיד צאצאים פוריים. המחסום נובע מהבדלים בצורה ובהתנהגות של המינים השונים ומהבדלים מולקולריים בין תאי הזוויג, שמונעים הפריית ביצית על ידי תא זרע שמקורו ממין אחר.
נבג (Spore): גופיף רבייה, חד-תאי או בעל תאים אחדים, שניתק מההורה וגורם להיווצרות פרט חדש. נבגים יכולים להיווצר בצורה מינית או אל-מינית בצמחים, בפטריות, בחיידקים ובפרוטוזואה, בדרך כלל כתגובה לשינויים קיצוניים בתנאים (לדוגמה, היעדר מזון בסביבה).
נוגדן (Antibody): חלבון הנוצר בתאים ממערכת החיסון של חולייתנים כתוצאה מחשיפה לגורם זר שפלש לגוף. החלבון מסוגל להיקשר באופן ייחודי לגורם הזר כדי לפעול נגדו.
נוקלאוטיד (Nucleotide): מולקולה המורכבת מסוכר (ריבוז או דאוקסיריבוז), בסיס (פוריני או פירימידיני) וקבוצת זרחן, ומהווה את אבן הבניין של חומצות הגרעין (DNA ו- RNA).
ניטור (Monitoring): מעקב אחרי תנאים או תהליכים באמצעות מכשור.
ניסויים קליניים (Clinical trials): ניסויים שנועדו לבדוק יעילות של תרופה או של טיפול מסוים בבני אדם חולים. לרוב קיים שלב המקדים את המחקר הקליני (פרה-קליני) שבו נבדקים התרופה או הטיפול בבעלי חיים או בתאים.
נשא (Vector): אמצעי להעברת קטעי DNA לתוך תאים, כמו פלסמיד או נגיף.
נשא אימונולוגי: מולקולה המחוברת לאנטיגן המסייעת להגברת התגובה הייחודית של מערכת החיסון כנגד האנטיגן, אך בעצמה אינה מעוררת תגובה חיסונית.
ספרייה גנומית (Genomic library): אוסף של חיידקים או וירוסים המכילים קטעי DNA והמייצגים יחדיו גנום שלם של יצור מסוים. האוסף נוצר כך שלכל חיידק או וירוס הוחדר מקטע DNA אחר מתוך הגנום של היצור.
סרום: נוזל הדם ללא תאי הדם וללא גורמי הקרישה. מכיל חלבונים שונים, כולל נוגדנים.
עקומת כיול (Standard curve): אוסף הנתונים המתקבל כתוצאה ממדידת משתנה ידוע מראש באמצעות משתנה אחר. לדוגמה: מדידת עצמת הבליעה באורך גל מסוים של סדרת מבחנות המכילות ריכוזים ידועים הולכים ועולים של אנזים מסוים. נתונים אלה משמשים להשוואה עם דגימה שבה אין ידועים הנתונים אודות המשתנה הנבדק.
פינן (Pinene): חומר אורגני המופק מזיקוק שרף עצים והוא המרכיב העיקרי בטרפנטין. משמש בעיקר כממס. יכול לשמש כחומר מוצא ליצירת דלק סילוני. מיוצר באופן טבעי גם על ידי מספר חיידקים.
פלסמיד (Plasmid): מולקולת DNA, לרוב מעגלית, שנמצאת מחוץ לכרומוזום של יצורים פרוקריוטים. היא מכילה רצפים שמאפשרים את שכפולה בנפרד מכרומוזום היצור. לרוב מקודד לתכונות המקנות יתרון הישרדותי ליצור, כמו עמידות לאנטיביוטיקה.
צלולוז: רב-סוכר המורכב משרשראות של גלוקוז. התאית הנה מרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ.
קאלוס (Callus): גוש של תאי צמח לא ממוינים. הגוש נוצר לרוב בתרבית רקמה של תאי צמח שנחשפו לריכוזים מסוימים של הורמונים צמחיים.
קולטן (Receptor): מולקולה בתא שיכולה לקשור באופן ייחודי מולקולה אחרת. כתוצאה מהיקשרות זו חלה שרשרת של אירועים ביוכימיים בתוך התא או מחוצה לו.
קנמיצין (Kanamycin): אנטיביוטיקה שנקשרת לריבוזום ומעכבת את פעילותו ובכך פוגעת בתהליך התרגום.
ריפוי גני (Gene therapy): טיפול במחלות תורשתיות על-ידי תיקון תפקודו של גן פגום באמצעות גן אחר. התיקון מתבצע על ידי הוספת גן תקין לתאים של החולה או על ידי החלפה של גן פגום בגן תקין.
רעלן (Toxin): חומר רעיל, המיוצר על-ידי יצורים חיים.
רעלן מחיידק ה- Bt (Bt toxin): חלבון רעיל היוצר גביש בנבג של החיידק בצילוס טורינגיינזיס (Bacillus thuringiensis). הגביש יכול להתפרק לחלבון רעיל במערכת העיכול של חרקים מסוימים. הוא משמש להדברת מזיקים של גידולים חקלאיים.
שיבוט (Cloning): יצירת עותקים זהים של מולקולת DNA או של יצורים (חד-תאיים או רב-תאיים) זהים מבחינה גנטית. לרוב, שיבוט של יצורים נעשה באופן מלאכותי אולם ישנם גם מקרים שבהם חל שיבוט באופן טבעי כמו התרבות של חיידק, ייחורים של צמח או תאומים זהים.
שיטת ברדפורד: שיטה למדידת ריכוז חלבון, המבוססת על היווצרות צבע בעקבות תגובה של חומר הצבע קומאסי עם חומצות אימנו בסיסיות. לכן, שיטה זו מתאימה לזיהוי נוכחות חלבונים, אך לא לזיהוי חלבון ייחודי מתוך כלל החלבונים.
תאי גזע (Stem cells): תאים בלתי ממוינים שיכולים להתמיין למגוון סוגי תאים וכן ליצור תאי גזע אחרים. לדוגמה: תאי גזע במוח העצם משמשים מקור לכל סוגי תאי הדם בגוף.
תאי דם לבנים (White blood cells): תאי דם שמהווים חלק ממערכת החיסון.
תאי דם לבנים מסוג T (T cells): סוג של תאי דם לבנים המשתתפים בתגובה החיסונית של הגוף. תאים אלה מזהים גורמים זרים המוצגים על פני תאים אחרים של מערכת החיסון ומגייסים תאים נוספים על מנת לסלקם.
תאי דם לבנים מסוג B (B cells): תאי דם לבנים המפרישים נוגדנים ייחודיים כתוצאה ממפגש עם גורם זר (אנטיגן זר).
תאים סומטיים (Somatic cells): כל תאי הגוף שאינם תאי הזוויג.
תאית (צלולוז): רב-סוכר המורכב משרשראות של גלוקוז. התאית הנה מרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ.
תותח גנים (Gene gun): מכשיר המשמש להחדרת DNA לתאים באמצעות הפגזה בכדורי מתכת המצופים בקטעי ה-DNA.
תחל (Primer): מקטע DNA או RNA קצר הדרוש כנקודת התחלה לאנזים DNA פולימראז בתהליך שכפול ה- DNA. לרוב מורכב התחל מ-20-17 נוקלאוטידים ומשלים לרצף באורך זה באחד מגדילי ה-DNA.
תעתוק במהופך (Reverse transcription): תהליך של יצירת שרשרת חד-גדילית משלימה של נוקלאוטידים של DNA על פני תבנית של RNA.
תרבית תאים (Cell culture): שיטה לגידול תאים מחוץ לגוף היצור. צורת גידול זו מחייבת הזנה של התאים באמצעות מצע מיוחד ושמירה על תנאים סטריליים.