איחוי של פצעים ביצור עצמו קשה למעקב ולמחקר. חלק מן הקושי נובע מהעובדה שקשה לבקר ולשלוט בתנאים ביצור השלם. בשל כך חוקרים שמתעניינים בתהליך מחפשים מערכות פשוטות יותר שיוכלו לשמש כמודל למחקר על איחוי של פצעים.
אחד המודלים הנפוצים למחקר על איחוי פצעים מבוסס על גידול של שכבת תאים אחידה בתרבית רקמה. בעזרת מקל סטרילי עוברים במרכז התרבית, "מגרפים" את התאים ויוצרים פס נקי מתאים. משני צדי הפס נותרים התאים שהמקל הסטרילי לא נגע בהם. לצורך המחקר התאים המשמשים את החוקרים הם לאו דווקא תאי עור, אלא, לדוגמה, תאי אפיתל כלשהו, שנוח יותר לגדל אותם בתרבית.
