איך תאים עושים את זה בכלל?
טיפסתם פעם על הר? זה לא דומה לצורה שבה אנחנו נעים, אבל אפשר לרגע לדמיין את הפעולות שדרושות לטיפוס כזה: 1. צריך לזרוק כלפי מעלה חבל עם וו מיוחד בקצה כדי שייתפס על אחד הסלעים. 2. מחזיקים את החבל המתוח בשתי הידיים ואוחזים היטב. 3. מנתקים את הרגליים ממקומן. 4. מרימים את שאר הגוף. 5. מוצאים לרגליים מקום חדש ובטוח לעמוד עליו. 6. זורקים מחדש את החבל.
אז איך זה קשור לתנועה של תאים? נסו לערוך בעצמכם את ההשוואה.

שלבים אופייניים בתנועה של תאים. השלוחה שהתא שולח קדימה נראית כמו מניפה, ונקראת מניפת ההתקדמות. מאחור נותרים ירכתי התא שמשמשים כעוגן במהלך התנועה. העיגולים באדום מסמנים את נקודות המגע של התא עם המשטח שעליו הוא נע.

עתה חוזרים על עצמם השלבים המתוארים בתמונה ברצף נוסף והתא ממשיך להתקדם. תנועה כזו של תאים נקראת תנועה אמבואידית, משום שהיא מזכירה את אופן התנועה של היצור החד תאי אמבה.

אפשר גם אחרת
צריך לזכור, שיש גם תנועה אחרת של תאים. אמנם רוב התאים בגופם של יצורים רב תאיים נעים בתנועה אמבואידית (כפי שראיתם בטבלה שלמעלה), אבל יש גם תאים כמו תאי זרע וחד-תאיים שונים שנעים באמצעות שוטון או ריסים.

למה זה טוב?
אמנם הגוף שלנו נראה לנו עקבי בגודלו ובצורתו בחיינו הבוגרים, אולם אם נתבונן בתאים המרכיבים אותו נגלה שהוא רוחש מתנועה של תאים. בכל התאים יש מידה מסוימת של תנועה. בחלקם היא מועטה ופחות מורגשת, אולם יש תאים שהם בעלי כושר תנועה מרשים למדי. לדוגמה, תאי רקמת חיבור (פיברובלסטים) שנמצאים בין איברים ורקמות, מעצבים ללא הרף את צורת האיבר והרקמה על ידי תנועה ממקום למקום בתוך רקמת החיבור. תנועה זו חשובה במיוחד במקרה של פגיעה ברקמה וצורך בגיוס של תאי רקמת חיבור חדשים על מנת לחדשה. מקרופאגים, תאים של מערכת החיסון, עוברים מכלי הדם לתוך הרקמה במקרה של דלקת. תאים מפרקי עצם ותאים בוני עצם נעים על פני העצמות המרכיבות את השלד ומתחזקים אותן בעזרת פירוק ובנייה. תנועה של תאים מתרחשת גם בתאים המצפים את פנים צינור העיכול (אפיתל המעי), שמתחלפים באופן תמידי בתאים חדשים.

למה זה רע?
במחלות סרטן, התאים המרכיבים את הגידול הסרטני יכולים בשלב מסוים להפוך לתאים בעלי כושר תנועה. יכולת התנועה של תאים ממאירים מאפשרת להם לפרוץ את גבולות הגידול, לנדוד ולפלוש כגרורות לרקמות ולאיברים אחרים. לעומת תאים נורמלים שתנועתם בגוף מבוקרת ומתרחשת על פי צרכי הגוף, רכישת יכולת התנועה על ידי תאים בגידול ממאיר אינה נתונה תחת בקרה ואינה מתרחשת כתוצאה מצורך אמיתי של הגוף, אלא כתוצאה מהצטברות של מוטציות בתאים המרכיבים את הגידול.