מוצאם של הלימפוציטים

התאים הממלאים תפקיד מרכזי בתגובות חיסון ספציפיות תאיות והומורליות הם הלימפוציטים. מוצאם מתאי גזע במח העצם ; שם גם מוצאם של שאר סוגי תאי הדם הלבנים ותאי הדם האדומים. ניתן לראות זאת באיור שלפנינו:

באיור זה ניתן לראות כי תא בלתי ממוין, המכונה תא גזע, מתרבה ואינו מתמיין, ובכך נשמר מאגר תאי הגזע (דבר זה מסומן על ידי חץ מעוגל). חלק מתאי הגזע מתמיינים לתאי מוצא, והללו מתמיינים לסוגים שונים של תאי דם בעלי מבנה ותפקוד שונים (דבר זה מסומן על ידי החצים הישרים).

מח עצם

במשטח של מח עצם רואים בעיקר תאי דם לבנים בדרגות התמיינות שונות ותאי מוצא לתאי דם אדומים, ואילו במשטח של דם היקפי רואים בעיקר תאי דם אדומים בוגרים. כדי לראות כיצד נראות תמונות של תאי דם במח העצם ובדם ההיקפי כפי שהן נצפות במיקרוסקופ אור (1000 x) עליך לפנות לאתרים נוספים.

תאי דם לבנים

קיימים חמישה סוגים של תאי דם לבנים, וכולם משתתפים במערך ההגנה של הגוף מפני פולשים.

1. נויטרופילים

תאים אלה הם כ-70% מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. נויטרופילים בולעים ומעכלים בעיקר חיידקים בתהליך המכונה פגוציטוזה . נויטרופילים עוברים מהדם ההיקפי לרקמות ונודדים למקום הפלישה של החיידקים כתגובה לגירוי על ידי חומרים מסיסים המופרשים בעיקר מלימפוציטים. זאת דוגמה קלסית של שיתוף פעולה בין מערך החיסון הספציפי והבלתי ספציפי. העובדה שכמות הנויטרופילים בדם עולה כתגובה לגירוי חיידקי משמשת לאבחנה בין זיהום חיידקי לזיהום נגיפי, שבו אין עלייה בכמות הנויטרופילים.

2. אאוזינופילים

תאים אלה הם כ-%-2 מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. אאוזינופילים פעילים בתגובות אלרגיה ובתגובות נגד טפילים. גירוי על ידי גורמים אלה מביא לעלייה בכמות האאוזינופילים בדם מעל הנורמה.

3. בזופילים

תאים אלה הם פחות מ-%1 מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. בזופילים קשורים בתגובות אלרגיה.

4. מונוציטים

תאים אלה הם %-5 מכלל תאי הדם הלבנים בדם ההיקפי. מונוציטים עוברים מהדם לרקמות, ושם הם מתמיינים למקרופגים. מונוציטים ומקרופגים מגינים מפני פולשים על ידי פגוציטוזה.

5. לימפוציטים

הלימפוציטים משתתפים בתגובות חיסון, ופעילותם ספציפית הודות לקולטנים המצויים בקרום התא שלהם. לימפוציטים שונים מגיבים נגד אנטיגנים שונים. בתגובה לקשירת אנטיגן הם מתמיינים לתאים פעילים, ואלה גורמים לסילוק האנטיגן מהגוף.

השתלת מח עצם
בהשתלת מח עצם השאיפה היא להשתיל לחולה (כמו חולה שטופל בקרינה במינון הרסני) תאים ראשוניים (בדרגת התמיינות נמוכה), כדי שהללו יתמיינו לכל סוגי התאים. תאים ראשוניים אלה מכונים תאי גזע . מכיוון שתאי הגזע הם חלק קטן ביותר מכלל התאים במח העצם (בערך תא אחד מתוך 000,10), קשה לבודדם. כמו כן לא ניתן להרבות אותם מחוץ לגוף (vitro in). כדי לבודד את תאי הגזע ניתן לנצל תכונה מסוימת המאפיינת תאי גזע ואינה קיימת בתאים אחרים: בתאי גזע המופויטיים מצוי חלבון ייחודיי שאינו מצוי בתאים ממוינים. תפקידו של חלבון זה עדיין לא ברור. גם בקרום התא של תאי דם בוגרים (תאים ממוינים) מצויים חלבונים ייחודיים להתמיינות, שחסרים בתאי גזע. לפניך תיאור סכמטי של תהליך ההפרדה של תאי גזע מתאי מח עצם.

 

בתמונה זאת רואים, כי בשלב הראשון קושרים נוגדנים ספציפיים לחלבונים אופייניים לתאים ממוינים (חלבוני התמיינות). לנוגדנים אלה קשור סמן פלואורסצנטי. בהמשך יעברו התאים דרך מכשיר המפריד בין אוכלוסיית תאים פלואורסצנטית לאוכלוסיית תאים לא פלואורסצנטית. בשלב זה יורחקו רוב תאי הדם הבוגרים ויגדל חלקם של תאי הגזע בכלל התאים של מח העצם. בשלב השני קושרים נוגדנים ספציפיים לחלבון ייחודי לתאי הגזע. גם לנוגדנים אלה קשור סמן פלואורסצנטי. בהמשך יעברו התאים דרך מכשיר המפריד בין אוכלוסיית תאים פלואורסצנטית לאוכלוסיית תאים לא פלואורסצנטית. התאים הפלאורסצנטיים (תאי הגזע) יבודדו. בדרך זאת מגדילים עוד יותר את חלקם של תאי הגזע בכלל התאים של מח העצם, אך לא ניתן לבודד אותם באופן מוחלט. נמצא כי על ידי השתלה של תאי גזע בלבד מונעים אפשרות שתאים ממוינים בוגרים מהשתל יגיבו נגד הרקמות של מקבל השתל. תגובה של לימפוציטים בוגרים בשתל נגד מקבל השתל מכונה תגובת השתל נגד המאחסן.

תגובות חיסון ספציפיות

מערכת החיסון פועלת בשתי צורות: על ידי תאים ועל ידי מולקולות חלבון, בעיקר נוגדנים . התאים הפעילים בתגובת החיסון הם בעיקר משלושה סוגים: (א) תאים מציגי אנטיגן , (ב) לימפוציטים ו(ג) תאים בולעניים . על ידי כל אחד מסוגי התאים מתבצעת פעילות ייחודית, אולם הפעילות של סוג תאים אחד משתלבת בפעילות של סוג תאים אחר. באתר המובא ממקור אחר מתואר באופן סכמטי שילוב זה . שילוב זה מתקבל במגע ישיר בין תאים ו/או בהשפעת גורמים מתווכים כגון ציטוקינים .

מקובל לדון בשתי צורות של תגובה: תגובה תאית ו תגובה הומורלית (הומור פירושו נוזל). גם בתגובה התאית וגם בתגובה ההומורלית מעורבים הן תאים והן חומרים מסיסים (מולקולות), אבל ההגדרה מתייחסת לגורם הסופי הנקשר לאנטיגן. בתגובה התאית מתקשרים תאים לאנטיגן, ובהומורלית מתקשרים נוגדנים לאנטיגן.

תגובת החיסון התאית פועלת בעיקר נגד פולשים המתקיימים ומתרבים בתוך תאי הגוף (כמו נגיפים), ואילו תגובת החיסון ההומורלית פועלת בעיקר על אנטיגנים המצויים בנוזלי הגוף (כמו חיידקים, נגיפים בשלב חייהם החוץ-תאי ורעלנים). שתי צורות התגובה התפתחו כדי להתמודד עם הבעיה, שאנטיגנים מתקיימים הן בתוך תאי הגוף והן מחוצה לו.

סוף קטע הרחבה