תאי מערכת החיסון מובלים ממקום למקום בגופנו על ידי הדם ו הלימפה. מערכת דם של אדם מבוגר מכילה חמישה עד שישה ליטרים דם. כמחצית מנפחה הם תאי דם והחלק הנותר הוא נוזל הדם, המכונה פלזמה.
נוזל הדם – הפלזמה
הפלזמה היא תמיסה מימית ובה מומסים מלחים וחומרים שונים: חלבונים (כמו אלבומין ופיברינוגן*[1]), גלוקוז, אוריאה, חומצות אמיניות ועוד. הסרום הינו נוזל הדם המתקבל לאחר קרישה, ולפיכך הוא מכיל את כל מרכיבי הפלזמה, למעט חלבונים הקשורים בקרישה.
תאי הדם
בדם אדם ניתן לזהות שלושה סוגים עיקריים של תאים: תאי דם אדומים (אריתרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים) ולוחיות דם (טרומבוציטים).
הטבלה שלפנינו מציגה את תאי הדם השונים ואת תפקידיהם:
| סוג התא | תפקידים עיקריים | (μl)ריכוז תאים אופייני במיקרוליטר*[2] דם באדם |
|---|---|---|
| תאי דם אדומים | הרקמות לראות,לרקמות ומן- CO2 הובלת חמצן מן הראות | 5*106 |
| *תאי דם לבנים | בולעים גורמים זרים קטנים (פגוציטוזה) | 7*103
*[5] |
| נויטרופילים*[3] | פעילים במצבי אלרגיה | |
| בזופילים*[3] | מסוגלים לבצע פגוציטוזה מגינים מפני פרזיטים; | |
| אאוזינופילים*[3] | מסוגלים לבצע פגוציטוזה מגינים מפני פרזיטים; | |
| מונוציטים | הם מבצעים פגוציטוזה בדומה לנויטרופילים, גם תאי מוצא למקרופגים. | |
| לימפוציטים*[4] | נגדו. ולחולל תגובה חיסונית אנטיגן באופן ספציפי החיסון. הם יכולים לזהות התאים העיקריים במערכת | |
| לוחיות הדם | בתהליך קרישת הדם כמו כן הן מסייעות בתיקון הפגם שנוצר; בכלי דם ומשתתפות,נצמדות לאזורים פגועים | 3*105 |
רופאים מבקשים לעתים לעשות ספירת דם. בבדיקה זאת מתבוננים מבעד למיקרוסקופ בתאים שבדם, וקובעים את מספר התאים מכל סוג. תוצאות הבדיקה יכולות לסייע באבחון מחלות ובקבלת החלטה, איזו גישה טיפולית לנקוט. גידול במספר תאי הדם הנמנים עם סוג מסוים הוא בררני, ונעשה בתגובה לגירוי ספציפי. לדוגמה, גירוי של חומר אלרגני גורם לעלייה בכמות האאוזינופילים מעל הנורמה; גירוי חיידקי גורם לעלייה בכמות הנויטרופילים מעל הנורמה, וגירוי נגיפי גורם לעלייה בכמות הלימפוציטים מעל הנורמה. הן בדלקת חיידקית והן בדלקת נגיפית יש עלייה במספר הכללי של תאי הדם הלבנים.
תחלופה נגישה לשאלות
בתחילת שנות השישים של המאה הנוכחית נשאלה השאלה, מי מכל סוגי התאים הלבנים בדם פועל באופן ספציפי בתגובה חיסונית? באחד המחקרים הראשונים שנתנו תשובה לשאלה זאת נחשפו עכברים לקרינת רנטגן*[6], וזו הרסה את תאי הדם הלבנים. נמצא כי העכברים המוקרנים איבדו את היכולת לפתח תגובה חיסונית.
תחלופה נגישה לשאלות
ניתן לבדוק את כושרה של חיית ניסוי להגיב בתגובה חיסונית במספר דרכים. בדרך קלה יחסית ניתן להזריק לחיה אנטיגן ולבדוק היווצרות נוגדנים על ידי תגובת השקעה, למשל. כמובן שעצמת התגובה (כמות המשקע שנוצר) נמדדת ביחס לתגובה כזאת בחיות אחרות מאותו מין. על כן כושר זה הוא עניין סטטיסטי.
לעכברים המוקרנים הוזרקו סוגים שונים של תאי דם לבנים, שנלקחו מדמם של עכברים "נורמליים" (לא מוקרנים). רק הלימפוציטים שיקמו את היכולת להתגונן באופן ספציפי מפני גורמים מזהמים. הלימפוציטים ממלאים תפקיד מרכזי בתגובות חיסון ספציפיות. בגוף של אדם מצויים כ- 1012 לימפוציטים. חלק מתאים אלה נמצא בדם, אך רובם במערכת הלימפואידית (טחול וקשרי לימפה) וברקמות.
מוצאם של הלימפוציטים *[7]
אף על פי שתאי דם מסוגים שונים נבדלים זה מזה בגודל התא, בצורת הגרעין ובתפקודם, כולם התפתחו מתא משותף. תא זה מכונה תא גזע המופויטי ([8]* hemopoietic stem cell ). תאי הגזע ההמופויטיים אגורים באדם בוגר במח העצם. מתא גזע זה מתפתחים שני תאי מוצא: תא מוצא ללימפוציטים ותא מוצא נוסף לכל יתר הסוגים של תאי הדם, כמודגם באיור שלפנינו:
איור 3.2
איור 3.2: התמיינות של תא גזע אחד לסוגים שונים של תאי דם.
התמיינות היא סדרה של תהליכים שבמהלכה נוצרים מתא מוצא משותף (או מרקמה עוברית) סוגים שונים של תאים. גם תא גזע המופויטי עובר תהליך התמיינות, ונוצרים ממנו תאי דם אדומים, תאי דם לבנים ולוחיות דם. התהליך מתקדם בצעדים רבים. במהלכו "מתקבלות החלטות". משמעות "קבלת החלטה" היא, שתא מסוים ייצר חלבונים הקשורים לפעילותו ולא ייצר חלבונים אחרים. לדוגמה, תא מוצא לתא דם אדום ייצר המוגלובין ולא נוגדנים. תהליך ההתמיינות של רוב תאי הדם באדם בוגר מסתיים במח העצם; משם התאים עוברים לדם ולרקמות שונות בגוף. לעובדה שכל תאי הדם הם צאצאיהם של תאי גזע במח העצם נודעת חשיבות רבה בתחום הטיפול בחולי סרטן: ניתן לטפל בסוגים שונים של סרטן בכמה שיטות (כמו הקרנות וכימותרפיה), שמטרתן לתקוף את התאים הסרטניים*[9] . אולם במקביל להרס התאים הסרטניים נגרמת בשיטות אלה חבלה למח העצם. חבלה זאת עלולה לפגום קשות בתפקוד של מערכות הדם והחיסון, אך ניתן לשקמה על ידי השתלה של מח עצם. מח העצם המושתל יכול להתקבל מתורמים בריאים שנמצאו מתאימים לכך ; לחלופין ניתן להוציא תאי מח עצם לפני הטיפול מהחולה עצמו, להרוג את התאים הסרטניים ולהזריק את מח העצם המטופל בחזרה לחולה.
אפשר לצפות כי רבים מבינכם יראו יתרון גדול בהזרקה של תאי גזע וזאת משום שתאי גזע הם תאים בלתי ממוינים, ועל כן לא יכילו תאים הרסניים כגון אלה שבהשתלה הקודמת. אמנם תאי הגזע יתמיינו בגוף המאכסן, אך בתוך כך תיווצר סבילות חיסונית כנגד תאי המאכסן. הבעיה בהשתלה של תאי גזע היא שקשה לבודדם מכיוון שתאי הגזע מהווים חלק קטן ביותר מכלל התאים במח העצם (בערך תא אחד מתוך 10,000 תאים במח העצם). כמו כן לא ניתן להרבותם מחוץ לגוף (in vitro). בהקשר זה, מובא קטע הרחבה הדן בתגליתו של .I.L Weissman
הקטע מבוסס על: .Ann Rev Immunol 1992, 10: 759-783.
לאחרונה דווח בעיתונות היומית על המקרה הזה:
בירושלים נערכה אתמול השתלת מח-העצם האלף במספר מאז החלו ההשתלות בארץ, 15 שנה לאחר שנערכה בישראל ההשתלה הראשונה. חולת סרטן מראשון-לציון, אושפזה בבית-החולים הדסה עין-כרם בירושלים, לאחר שלקתה בסרטן השד. לאחר שעברה ניתוח מוצלח החליטו הרופאים לבצע טיפול כימותרפי אינטנסיבי בחולה, כדי למנוע אפשרות של התפתחות גרורות סרטניות. לפני הטיפול הכימותרפי, נלקח מח-עצם מגופה, כדי שיושתל בה לאחר הטיפול הכימותרפי הקשה, ההורס את מח-העצם. מח העצם הוקפא, ואתמול הופשר והושתל שוב בגופה. פרופסור שמעון סלווין, מנהל המחלקה להשתלת מח-עצם ב"הדסה", סיפר אתמול כי לחולה סיכויים טובים מאוד להחלים לגמרי. מתבסס על קטע מאת יעל אבי-יצחק, אורי בינדר ועתי"ם. פורסם בעיתון מעריב, פברואר 96.
[1] פיברינוגן- חלבון המעורב במנגנון קרישת הדם
[2] מיקרוליטר- microliter, 10-6 x 1 liter.
[3] – נכללים בתת-קבוצה של תאי הדם הלבנים המכונה גרנולוציטים. מקור השם גרנולוציטים בגרגירונים הנמצאים בתוך התא וקולטים חומרי צבע. הבזופילים קולטים צבעים בסיסיים, האאוזינופילים נצבעים באאוזין והנויטרופילים בצבעים ניטרליים.
[4] לימפוציטים- * באדם 30% מכלל תאי הדם הלבנים הם לימפוציטים; 60%-75% גרנולוציטים שרובם נויטרופילים; ושאר סוגי התאים מהווים כ- 10%.
[5]7*103– בעקבות פלישה לדם של גורם דלקתי (חיידקים, כימיקלים וכו') עולה מספר תאי הדם הלבנים, והוא עשוי להגיע ל- 2×104 תאים ויותר במיקרוליטר*[2] דם.
[6] רנטגן- קרני רנטגן (קרני x) הן גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל קצר יחסית מאחר שאנרגיית הקרינה עומדת ביחס הפוך לאורך הגל, הרי שעצמתן של קרני הרנטגן גבוהה. במינון גבוה (בהרבה מן הדרוש לצורך שימושים אבחנתיים) הם הורסים תאים, בעיקר תאים מתחלקים.
[7] * לקריאה נוספת: י' שבו, "התפתחות מערכת הדם", מדע לד 6 (1990), עמ' 302 -309.
[8] hemopoietic- יוצר תאי דם (מיוונית): hema = דם; poiesis = יצירה.
[9] תאים סרטניים שונים מתאי המוצא הנורמליים בשתי תכונות בסיסיות:
1. הם וצאצאיהם מתרבים בלי בקרה, כגון זו הקיימת בתאי גוף נורמליים.
2. הם פולשים לרקמות הסובבות אותם, וממשיכים להתחלק ולהתרבות, עד שנוצר גידול, וזה פוגע ברקמות הנורמלית. כתוצאה מכך נפגעת הפעילות הפיזיולוגית של הרקמה. לעתים עוזבים תאים את הגידול הראשוני, נודדים דרך מערכות הדם והלימפה לאזורים שונים בגוף, ומשתכנים באברי גוף נוספים תוך יצירת גרורות. הגרורות ולא הגידול הראשוני הן שמסכנות את חיי החולה בדרך כלל.
