א

אטום (Atom)

החלקיק הקטן ביותר של החומר שאינו ניתן לחלוקה באמצעים כימיים. במרכז כל אטום נמצא גרעין המכיל פרוטונים ונויטרונים והוא טעון במטען חשמלי חיובי. במרחב שסביב הגרעין נמצאים אלקטרונים הטעונים במטען חשמלי שלילי. (ראה גם פרוטון, נויטרון ואלקטרון) לאטומים של אותו יסוד מספר זהה של פרוטונים. האטומים של היסודות השונים נבדלים זה מזה במספר הפרוטונים. מספר הנויטרונים באטומים של אותו יסוד יכול להיות שונה (ראה גם איזוטופים)

אידוי (Evaporation)

מעבר של חומר ממצב צבירה נוזל למצב צבירה גז. יכול להתרחש גם בטמפרטורה נמוכה נקודת רתיחה / טמפרטורת רתיחה של החומר.

איזוטופים (Isotopes)

אטומים שונים של אותו יסוד, שלהם אותו מספר פרוטונים בגרעין אך מספר שונה של נויטרונים. (ראה גם אטום פרוטון ו-נויטרון)

אלקטרוליזה (Electrolysis)

פירוק של חומר באמצעות זרם חשמלי ממקור מתח חיצוני בתגובות חמצון-חיזור לא ספונטניות. דוגמאות: פירוק תרכובת יונית ליסודותיה לצורך הפקת מתכת או לצורך ציפוי של מתכת על גבי מתכת אחרת.

אלקטרון (Electron)

אחד ממרכיבי האטום. טעון מטען חשמלי שלילי הזהה בגודלו למטען החשמלי החיובי של הפרוטון). נמצא במרחב שמסביב לגרעין.

אלקטרוני ערכיות (Valance electrons)

אלקטרונים הנמצאים ברמת האנרגיה החיצונית של אטום. אלקטרונים אלה מעורבים בתגובות כימיות וביצירת קשרים כימיים בין האטומים.

אלקטרושליליות (Electonegativity)

מדד יחסי ליכולת של אטום במולקולה למשוך אליו את אלקטרוני הקשר הקוולנטי. ערכי האלקטרושליליות נקבעו על ידי הכימאי לינוס פאולינג.

אמולסיה (Emulsion)

ראה תחליב.

אמצעי ניטור (Monitoring facilities)

מכשירים המודדים את ריכוז המזהמים השונים באוויר, במים או בקרקע. לכל חומר שיטות ניטור יחודיות המבוססות על תכונותיו הפיסיקליות והכימיות.

אנטרופיה (Entropy)

פונקציה תרמודינמית מסומנת ב – S (מחושבת על ידי S=klnW). מודדת את מידת אי הסדר (או מידת האקראיות) שיש במערכת. ככל שרמת אי הסדר גבוהה יותר הפונקציה מקבלת ערכים גדולים יותר. האנטרופיה תלויה במבנה החומר ובמצב הצבירה שלו. מבוטאת ביחידות של: טמפרטורה (K)/אנרגיה.

אניון (Anion)

חלקיק טעון במטען חשמלי שלילי. יכול להיות מורכב מאטום בודד או ממספר אטומים קשורים.

אנליזה כמותית (Quantitative analysis)

קביעה כמותית מדויקת (מסה, ריכוז) של מרכיבי חומר נחקר.

אנרגיה חופשית (Free energy)

אנרגיה חופשית (של גיבס – G) מוגדרת כ: G = H – TS כאשר H – האנתלפיה, S – האנטרופיה ו-T היא הטמפרטורה בקלווין. G היא פונקציה תרמודינמית הנותנת מדד למידת הספונטניות של תגובה כימית – כאשר בתגובה מסויימת מתקיים ΔG<0 התגובה היא ספונטנית.

אנרגית שפעול (Energy of activation)

היא למעשה האנרגיה החופשית של השיפעול – האנרגיה המזערית הדרושה על מנת להביא את המגיבים למצב מעבר המאפשר קבלת תוצרים.

אנתלפיה (Enthalpy)

פונקציה תרמודינמית H, המוגדרת ככמות האנרגיה האצורה בחומר. איננה ניתנת למדידה ישירה או חישוב. מודדים שינוי באנתלפיה – ΔH , שהיא כמות החום הנצרכת או נפלטת בתגובה כימית. ΔHº בגזים מתייחסת לתנאי תקן של 1 אטמוספריה ו- 25ºc ובתמיסות לריכוז 1M ו- ו- 25ºc.

אשפרה, תהליכים

תהליכי טיפול שונים המבוצעים בחומרים המופקים בתעשייה ומטרתם לשפר ולהתאים את תכונותיהם לדרישות השימוש. לדוגמא: הדחת גופרית, פיצוח או פירום המבוצעים בתהליכי עיבוד מקטעי הנפט; טיפולים המבוצעים בייצור אריגים.

ב

בוצה (Sludge)

עיסה נוזלית המכילה שאריות של חומרים מוצקים בלתי מנוצלים ממיתקנים תעשייתיים. ראה גם פוספט מנוצל.

בטיחות (Safety)

האמצעים והתנאים שננקטים כדי למזער את הסיכונים.

ביוצידים (Biocides)

חומרים קוטלי מיקרואורניזמים משמשים בדרך כלל לחיטוי. ביוצידים רבים מבוססים על ההלוגנים ותרכובותיהם.

ביורטה (burette)

כלי מעבדתי הבנוי מצינור זכוכית אשר בקצהו התחתון ברז ולאורכו מסומנות שנתות המציינות נפח. קיימות ביורטות בגדלים ובדרגות דיוק שונים.

ביקורת טיב (Quality control)

בדיקה של איכות המוצר בסוף תהליך הייצור והתאמתו למפרט הדרוש. מוצר שאינו עומד בדרישות – נפסל.

בסיס (Base)

לפי הגדרת ברנסטד-לאורי: חומר המכיל חלקיקים המסוגלים לקשור פרוטונים (H⁺) שנלקחים מחומר אחר (המשמש כחומצה).

בקרה קינטית (Kinetic control)

קשורה בשיקולים של מהירות תגובה ונקבעת לפי ערכו של השינוי באנרגית שפעול בטמפרטורה נתונה.

בקרה תרמודינמית (Thermodinamic control)

קשורה בספונטניות התהליך ונקבעת לפי ערכו של השינוי באנרגיה חופשית של התהליך בטמפרטורה נתונה

ג

גהות תעסוקתית (Occupational health)

שמירה על הבריאות במסגרת מקומות העבודה.

גז (Gas )

אחד ממצבי הצבירה של החומר. ניתן לדחיסה בקלות, חסר נפח או צורה עצמיים, זורם. סוגי התנועה של חלקיקי הגז – תנודה סיבוב ומעתק.

גז אידיאלי (Ideal gas)

גז תיאורטי שלחלקיקיו אין נפח עצמי וביניהם אין משיכה חשמלית אלא רק התנגשויות אלסטיות. גזים אמיתיים מתנהגים בקירוב כגז אידיאלי רק אם הם בעלי מולקולות קטנות וריכוז נמוך של חלקיקים.

גיאומטריה של מולקולה (Molecular geometry)

הצורה המרחבית של מולקולות. ניתן לקבוע אותה על פי מודל דחיית זוגות האלקטרונים. על פי מודל זה האטומים מסתדרים כך שהדחייה בין כל זוגות האלקטרונים שסביב האטום המרכזי, קושרים ובלתי קושרים, היא מינימלית.

גיבוש (Crystallization)

שיקוע גבישי מוצק מתוך תמיסה רוויה.

גיוש (Caking)

יצירת גושים בחומר.

גימלון (Scaling up)

הגדלת הכמויות והציוד בפיתוח תהליך במעבר מהפקה מעבדתית לייצור תעשייתי.(ראה שלבי גימלון)

גליון בטיחות (Material Safety data sheet)

דף מידע בו מרוכז כל המידע לגבי תכונות החומר, רעילותו, הסכנות הנשקפות במצבים שונים של חשיפה לחומר ודרכי טיפול מתאימות.

גליון נתונים (Data sheet)

דף מידע בו מרוכז כל המידע לגבי תכונות החומר (ראה דף מידע בטיחותי).

גרעין (Nucleus)

נמצא במרכזו של האטום. הגרעין טעון במטען חשמלי חיובי ומכיל פרוטונים ולרוב גם נויטרונים. בגרעין מרוכזת רוב המסה של האטום אך הוא קטן בארבעה סדרי גודל מהאטום (פי 10000 קטן יותר). (ראה גם פרוטון, נויטרון ואלקטרון)

ד

דלק מכיל עופרת (Leaded fuel)

דלק שהוסיפו לו את התרכובת עופרת ארבע-אתילית. מטרת תוסף זה למנוע תופעות של הצתה עצמית ו"דפיקות מנוע". פליטת החומר לסביבה גורמת לזיהום אוויר חמור.

דלק נטול עופרת (Unleaded fuel)

דלק שאינו מכיל תוספת של עופרת ארבע-אתילית, אלא מכיל תוספים אחרים אשר אינם גורמים לזיהום אוויר.

דף מידע (Information page)

ראה גליון נתונים.

דף מידע בטיחותי (Safty sheet)

דף מידע בו מרוכז כל המידע לגבי תכונות החומר, רעילותו, הסכנות הנשקפות במצבים שונים של חשיפה לחומר ודרכי טיפול מתאימות.

דשן לשחרור איטי או מבוקר (Slow/controlled release fertilizer)

דשן המורכב מגרעינים המצופים במעטפת חומר (בדרך כלל חומר פולימרי) אשר פותח במיוחד למטרה זו. החומר המצפה את גרגירי הדשן מווסת את קצב שחרור הדשן מהגרגר אל הסביבה.

דשן מגורען (Prilled fertilizer )

דשן מוצק המורכב מגרגירים בקוטר של כ-2-4 מ"מ.

דשן סטנדרטי (Standard fertilizer)

דשן המיוצר בצורת גבישים (בקוטר של כ- 0.3-0.1 מ"מ).

דשנים מורכבים

דשנים המכילים שתי תרכובות או יותר כתערובת או בתמיסה מימית.

דשנים פשוטים (Simple fertilizer)

דשנים המכילים תרכובת אחת בצורה טהורה או בתמיסה.

ה

הבטחת איכות (Quality control)

מכלול פעילויות שיטתי ומתוכנן, הדרוש להקניית ביטחון, שמוצר או שירות יספקו את דרישות האיכות על פי צרכי המשתמש.

הבטחת איכות כוללת (Total quality control)

בדיקת כל הפעילויות הקשורות בתהליך הייצור החל משלבי המחקר והפיתוח, דרך שלבי התכנון וההקמה, שלבי רכישת חומרי הגלם, הייצור, האיחסון, ההובלה, השיווק ועד לשימוש אצל הלקוח.

הלוגנים (Halogens )

היסודות הנמצאים בטור השביעי של המערכה המחזורית (לפני הטור של הגזים האצילים). אלה יסודות פעילים מבחינה כימית ולכן, לא ניתן למצוא אותם בטבע כיסודות טהורים אלא רק כחלק מתרכובות שונות. ההלוגנים הם: פלואור F, כלור Cl, ברום Br, יוד I, ואסטטין At.

המראה (Sublimation)

שינוי מצב הצבירה של החומר ישירות ממוצק לגז.

המרה (Conversion)

היחס, מבוטא באחוזים, בין כמות המגיב שהגיבה לבין כמות המגיב שהוכנסה למיכל התגובה.

הספק חשמלי (electric capacity)

כמות האנרגיה (העבודה החשמלית) העוברת ביחידת זמן. נמדד ביחידות של ואט (W).

הרעלת זרז (Catalyst poisoning)

ירידת יעילותו של הזרז עקב סיפוח חומרים לא רצויים לשטח הפנים שלו או בשל גורמים אחרים הפוגמים בפעילותו.

השבה (Recovery)

תהליך של חידוש חומר והבאתו חזרה לצורתו הפעילה. בדרך כלל מדובר בניקוי מזהמים מממסים או מזרזים. ההשבה מבוצעת על ידי זיקוק, שטיפה וכד'.

השבת זרז (Catalyst recovery)

תהליך של חידוש הזרז והבאתו חזרה לצורה פעילה.

התכה (Melting)

שינוי מצב הצבירה של החומר ממוצק לנוזל בטמפרטורת ההתכה.

ז

זיקוק (Distillation)

תהליך שבו מפרידים מרכיבים נוזליים מתמיסה באמצעות חימום לטמפרטורה מתאימה. התהליך מתבסס ומתאים לתמיסות בהן יש הבדלים מספיקים בטמפרטורות הרתיחה של המרכיבים. תחילה מופרד המרכיב הנדיף יותר.

זרז (Catalyst)

חומר שמוסיפים לתגובה, או אשר על שטח פניו מתבצעת התגובה, ותפקידו להגביר את מהירותה. הזרז אינו נצרך בתגובה וכמותו בסיום התגובה זהה לכמותו בראשיתה. לעיתים קרובות זרזים מוצקים רגישים לזיהומים ולכן יש צורך לנקותם לאחר תקופת שימוש מתאימה. ראה גם ערך השבת זרז

ח

חומצה (Acid)

לפי הגדרת ברנסטד-לאורי: חומר המכיל חלקיקים המסוגלים למסור פרוטונים (H⁺) שנמשכים ונקשרים לחלקיקים בחומר אחר (המשמש כבסיס).

חומצה זרחתית ירוקה (Phosphoric acid – green)

חומצה זרחתית בדרגת ניקיון נמוכה יחסית המתקבלת בדרך כלל בתגובה בין פוספט לבין חומצה גפרתית.

חומצה זרחתית לבנה (Phosphoric acid – white)

חומצה זרחתית בדרגת ניקיון גבוהה. מתקבלת כאשר משתמשים בשיטת המיצוי כדי להפריד אותה מהתמיסה הגולמית.

חומציות (pH)

מידת החומציות של תמיסה מימית נקבעת לפי ריכוז יוני הידרוניום המצויים בה. החומציות נמדדת בעזרת ה-pH המוגדר כ:
pH = -log[H₃O⁺]

חומר היגרוסקופי (Hygroscopic substance)

חומר סופח מים.

חומר יציב (Stable substance)

חומר אשר אינו מתפרק לחומרים אחרים בתנאי האיחסון והיישום הנדונים.

חומרי ביניים (By products)

חומרים המתקבלים בתגובות כימיות ובתהליכי ייצור, שאינם מוצרים לשימוש סופי אלא מהווים חומרי גלם לתגובות או תהליכי ייצור נוספים.

חומרי גלם (Raw materials)

חומרי מוצא בתהליכי ייצור המגיבים בתהליכים כימיים ליצירת חומרים חדשים-מוצרי ביניים או מוצרים סופיים.

חומרי מבנה (Building materials)

החומרים מהם עשויים פריטי הציוד והמיתקנים השונים המשמשים לביצוע תהליכים כימיים, לאיחסון החומרים או לשינועם.

חומרים מנטרלים (Neutrilizing materials)

חומרים המגיבים עם חומר מסוכן בתגובה שאינה יוצרת חומרים מסוכנים ושאינה גורמת סכנות אחרות כלשהן. חומרים אלו מהווים אמצעי ביטחון במקרה של דליפת החומר המסוכן או תקלה אחרת למניעת סיכונים אפשריים לאדם ולסביבה.

חוק אבוגדרו (Avogadro law)

קובע שבנפחים שווים של גזים שונים יש אותו מספר של חלקיקים אם הגזים נמצאים באותם תנאים של לחץ וטמפרטורה.

חזקות של עשר (Powers of 10)

שימוש בחזקות של עשר מהווה צורה מקוצרת לכתיבת מספרים עשרוניים. מספרים גדולים ניתן לכתוב בעזרת חזקות של עשר על-ידי הכפלת המספר ב-10^x כאשר x הוא מספר חיובי. למשל, 100 נכתב כ-1×10² או בקיצור כ- 10². באופן דומה, המספר 1000 ירשם כ- 10³ ו- 20000 ניתן לרשום כ-2×10⁴. מספרים חיוביים, קטנים מ-1 כותבים בעזרת חזקות שליליות של עשר. למשל, את המספר 0.0013 ניתן לרשום כ-1.3×10^-3 כאשר החזקה על העשר מציינת שיש לחלק את המספר 1.3 ב-1000. שימוש בחזקות של עשר שימושי בעיקר לכתיבת מספרים גדולים מאוד או קטנים מאוד למשל המספר 0.00000000065 ירשם בקיצור כ-6.5×10^-10 ומספר אבוגדרו שהוא: 602000000000000000000000 ירשם בקיצור כ-6.02×10²³

חנקן-זרחן-אשלגן (N-P-K)

שלושת יסודות המקרו החיוניים ביותר להתפתחות הצמחים. יסודות אלו מהווים את המרכיב החשוב ביותר בסוגי הדשנים השונים.

חשיפה מותרת לזמן קצר (TLV-STEL)

רמת חשיפה המותרת לפרק זמן קצר של 15 דקות. TLV-STEL – Threshhold Limit Value – Short Terme Exposure Limit

חשיפה משוקללת מותרת (TLV-TWA)

הריכוז הממוצע העליון המותר (המשוקלל על פני חשיפה של שמונה שעות ביום עבודה, בשבוע עבודה בן 40 שעות), אשר לו יכולים כמעט כל העובדים להיות חשופים באופן חוזר יום אחר יום מבלי שתיגרם להם השפעה בריאותית שלילית. TLV-TWA – Threshhold limit value – Time Weighted Average

ט

טיטרציה (Titration)

תהליך קביעה כמותית של חומר אחד על ידי הוספת חומר אחר בעל ריכוז ידוע בצורה מבוקרת והדרגתית ומעקב אחר התהליך הכימי שביניהם עד להשלמתו. מדידה מדויקת של נפח החומר המוסף נעשית בדרך כלל באמצעות כלי הקרוי ביורטה.

טמפרטורה זגוגית (Tg)

טמפרטורה שבה פולימר אמורפי הופך מזגוגי לרך, פלסטי.

טמפרטורת ההבזקה (Plash point / temprature)

הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה האדים שמעל חומר דליק נדיף יוצתו באוויר בעת חשיפתם ללהבה.

טמפרטורת ההצתה (Ignition temprature)

נקראת לפעמים גם טמפרטורת ההצתה העצמית – הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה עשויה להתרחש בעירת החומר באופן ספונטני בתנאים מוגדרים.

י

יון (Ion)

חלקיק הטעון במטען חשמלי חיובי או שלילי (יכול להיות אטום בודד או חלקיק המורכב ממספר אטומים).

יוני הידרוניום (Hydronium ion)

H₃O⁺ – ריכוז יוני ההידרוניום בתמיסה מימית קובע את חומציות pH התמיסה. ראה גם תמיסה חומצית.

יוני הידרוקסיד (Hydroxide Ion)

OH^— – ריכוז יוני ההידרוקסיד בתמיסה מימית משפיע על ריכוז יוני ההידרוניום שבה ולכן גם על pH התמיסה.

ייבוש (Drying)

הוצאת מים או ממס מחומר.

יסוד (Element)

חומר המורכב רק מסוג אחד של אטומים. ידועים כ-100 יסודות שונים והם אבני הבניין של כלל התרכובות הקיימות בעולם. היסודות השונים מסודרים לפי מחזוריות של תכונותיהם במערכה המחזורית.

יסודות המאקרו (Macro elements)

יסודות הנדרשים על ידי הצמח בכמויות גדולות יחסית: N, P, K , Mg, Ca, S

יסודות המיקרו (Micro elements)

יסודות הנדרשים על ידי הצמח בכמויות זעירות בלבד.

כ

כוחות בין מולקולריים (Inter molecular force)

כוחות משיכה הפועלים בין מולקולות. כוחות אלה קובעים את מצבי הצבירה של החומרים, את טמפרוטורת הההתכה והרתיחה שלהם, ואת חומי ההיתוך והאידוי שלהם. כוחות ון-דר-וולס וקשרי מימן הם סוגים של כוחות הבין מולקולריים.

כוחות ון-דר-וולס (Van der Waals force)

כוחות בין מולקולריים הפועלים בין קטבים רגעיים שעל מולקולה אחת לבין קטבים מושרים מנוגדים על מולקולות שכנות.

מ

מאצרה (Stopper)

שוחת בטון המקיפה את המבנה ובה נאספים הנוזלים במקרה של דליפה.

מגדל ממולא (Packed tower)

מגדל ובו חומרי מילוי (בצורת טבעות, דיסקיות וכד') שבו מתבצעת תגובה בין הגזים לבין נוזלאו תמיסה. מטרת חומרי המילוי להגדיל את שטח המגע בין החומרים המגיבים במגדל כדי להגדיל את מהירות התגובה.

מגדל ספיגה (Absorption tower)

מכל זכוכית המלא בטבעות זכוכית,דיסקיות קרמיות או חומר מילוי אחר, ובו זורמת מלמעלה התמיסה המנטרלת ומלמטה זורמים הגזים "הנספגים" בה. הזרימה בכיוונים מנוגדים משפרת את הערבוב והספיגה.

מגיב בעודף (Surplus reactant )

מגיב הנלקח בכמות גדולה מהנדרש לתגובה סטוכיומטרית עם המגיבים האחרים. לאחר שהתגובה הגיעה לסיומה נותר ממנו עודף.

מגיב מגביל (Limiting reactant)

מגיב המתכלה לחלוטין כאשר תגובה כימית מגיעה לסיומה. המגיב המגביל קובע את כמות התוצר היכולה להתקבל בניסוי מסוים.

מגיבים (Reactants)

החומרים המתחילים את התרחשות התגובה. בניסוח תגובה כימית יכתבו משמאל לחץ התגובה.

מהילת תמיסה (Dilution of a solution)

הוספת עוד ממס לתמיסה ללא שינוי מספר המולים של המומס, כך שריכוז התמיסה יורד.

מול (Mole)

יחידת מניה המייצגת כמות המכילה מספר אבוגדרו, 6.02×10²³, של פריטים. בדומה ליחידות מניה אחרות, כמו תריסר המשמש למניה של תבניות ביצים למשל, או רבבה המשמשת למניה של אלפים. יחידת המול משמשת למניה של מספר גדול מאוד של פריטים. לפיכך, המול היא היחידה באמצעותה הכימאי "סופר" את החלקיקים במדגם חומר בעל מסה נתונה. ניתן להתייחס למול חלקיקים אטומיים מכל סוג שהוא, כמו למשל: אטומים, מולקולות, אלקטרונים, פוטונים.

מולקולה (Molecule)

חלקיק שיש בו לפחות שני אטומים הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי (גזים אצילים מופיעים כמולקולות חד-אטומיות). המולקולה היא החלקיק הקטן ביותר המאפיין כימית את החומר. מולקולה המכילה אטומים מאותו סוג, היא מולקולה של יסוד, ומולקולה שבה יש אטומים מסוגים שונים היא מולקולה של תרכובת.

מומס (Solute)

מרכיב בתמיסה הנמצא בכמות הקטנה יותר.

מוצק (Solid)

אחד ממצבי הצבירה של החומר המתאפיין בקשיחות. יש לו נפח וצורה עצמיים מוגדרים. סוגי התנועה של חלקיקי המוצק – תנודה בלבד.

מוצק אטומרי (Covalent Crystal)

חומר המורכב מאטומים הקשורים ביניהם בקשרים קוולנטיים. התוצאה היא מבנה מחזורי ענק של אטומים. דוגמאות למוצק אטומרי: יהלום (העשוי מאטומי פחמן בלבד), קרביד (אטומי פחמן וסיליקון) וקוורץ SiO₂.

מוצק יוני (Ionic Solid)

חומר המורכב מיונים חיוביים ושליליים לסירוגין המוחזקים יחד בעזרת כוחות משיכה חשמליים חזקים. התוצאה היא מבנה מחזורי ענק של יונים. לציון הרכבו משתמשים בנוסחה אמפירית. דוגמאות לחומר יוני: מלח בישול (NaCl), אשלגן פלואורי (KF) ונתרן פחמתי (Na₂CO₃).

מוצק מולקולרי (Molecular solid)

חומר מוצק המורכב ממולקולות המוחזקות יחד בעזרת כוחות משיכה בין מולקולריים מסוג כוחות ון-דר-וולס או קשרי מימן חזקים יחסית. דוגמאות למוצק מולקולרי: קרח, סוכר ויוד.יכול להיות יסוד או תרכובת.

מוצק קוולנטי (Covalent solid)

ראה מוצק אטומרי.

מוצרי ביניים (Intermediates)

תוצרים של התגובה או של תהליך ייצור שלא מיועדים לשימוש סופי, אלא מהווים חומרי גלם לייצור מוצרים אחרים.

מוצרים (Products)

תוצרים המתקבלים בתהליכי הייצור שיש להם שימוש או שימושים בחיי היומיום או בתעשייה.

מחזר (Reducing Agent)

חומר היכול למסור אלקטרונים לחומר אחר. כתוצאה מכך החומר שמקבל אלקטרונים עובר תהליך של חיזור – מספר חמצון שלו יורד. תוך כדי כך המחזר עצמו עובר חמצון – מספר החמצון שלו עולה.

מחליף חום (Heat exchanger)

מיתקן בו מתקיים מעבר אנרגיה בין זרמים המצויים בטמפרטורות שונות לצורך חימום או קרור. מקובל להשתמש במחליפי חום לצורך ניצול האנרגיה המשתחררת בתגובות אקסותרמיות.

מחמצן (Oxidizing Agent)

חומר היכול למשוך אלקטרונים מחומר אחר. כתוצאה מכך החומר שמפסיד אלקטרונים עובר תהליך של חמצון- מספר חמצון שלו עולה. תוך כדי כך המחמצן עצמו עובר חיזור – מספר החימצון שלו יורד.

מטרד אקולוגי

כל מעשה או מחדל המשבש את מהלכם התקין של מחזורי החיים או את שיווי המשקל הבסיסיים בטבע. יכולים לנבוע: א. מפליטה בלתי מבוקרת של חומרים טבעיים בכמויות גדולות מדי, של חומרים שהטבע איננו יודע למחזר או של חומרים מסוכנים. ב. מניצול יתר של חומרי גלם ואנרגיה, קרקע, מים…

מיום (Hydration)

צורת ההתמוססות של מומס במים מתוארת על-ידי יצירת "כלוב" של מולקולות מים העוטפות את המומס. מולקולות המים עוטפות את החומר המומס כך שהן מפנות את הקטבים החיוביים שלהן אל הקטבים השליליים של המומס, ואת הקטבים השליליים שלהן אל הקטבים החיוביים של המומס. החומר המומס יכול להיות מולקולות מקוטבות או יונים.

מיחזור (Recycling)

החזרת המגיבים שלא הגיבו למכל התגובה.

מים מזוקקים (Distilled water)

מים אשר שאינם מכילים מומסים כלשהם.

מים מטופלים (Treated water)

מים שעברו תהליך של ניקוי, כגון הוצאת מלחים מומסים.

מים קשים (Hard water)

מים המכילים יוני מגנזיום וסידן אשר עלולים ליצור חומרים קשי תמס.

מים רכים (Soft water)

מים שאינם מכילים (או מכילים כמות קטנה מאד) יוני סידן ומגנזיום העלולים ליצור חומרים קשי תמס.

מיצוי (Extraction)

הפרדת מרכיב אחד (או מספר מרכיבים) מתוך תערובת חומרים באמצעות ממס בררני אשר ממיס את החומר/ים המבוקש/ים אך לא את המרכיבים האחרים שאינם מתמוססים בו.

מלח (Salt)

ראה מוצק יוני

ממיר קטליטי (Catalytic converter)

מיתקן מיוחד המבוסס על זרז בררני שבאמצעותו מקבלים מתחמוצות חנקן וחד תחמוצת הפחמן, הנוצרות בעת שריפה של דלקים, תוצרים שאינם מזיקים לסביבה: פחמן דו חמצני, חנקן ואדי מים. למשל ממיר קטליטי המותקן בצינור הפליטה של כלי רכב.

ממס (Solvent)

מרכיב בתמיסה הנמצא בכמות הגדולה יותר.

מסה מולרית (Molecular Weight)

מסה של כמות חומר המכילה מול אחד של חלקיקים זהים, המהווים את היחידות החוזרות בחומר(אטומים, מולקולות או יונים). במערכה המחזורית רשומה המסה המולרית של יסודמתחת לסימול הכימי שלו. ניתן לחשב את המסה המולרית של תרכובת באמצעות סכום המסות המולריות של האטומים המרכיבים אותו, או מתוך היחס בין מסת החומר ומספר המולים שלו.

מספר אבוגדרו (Avogadro number)

המספר 6.02×10²³. לצורך רוב החישובים מסתפקים בקרוב של 6×10²³. מכונה בקיצור מול.

מספר או"ם (U.N number)

מספר זיהוי בינלאומי לחומר מסוכן.

מספר חמצון (Oxidation number)

נקרא גם דרגת חמצון – מטען אמיתי על יון חד אטומי, או מטען פורמלי על אטום בתוך חלקיק כלשהו המחושב ביחס לאלקטרושליליות של האטומים האחרים בחלקיק. בתגובת חמצון-חיזור מספר החמצון של החומר המחמצן יורדת ומספר החמצון של החומר המחזר עולה.

מעבה (Condenser)

מיתקן גלילי בעל דפנות כפולים שתפקידו לעבות גז לנוזל. בתוך הצינור הפנימי זורמים הגזים. בין הדפנות זורמים מים קרים או תמלחת קרה אשר סופגים את האנרגיה וגורמים לעיבוי כמבוקש.

מעכבי בעירה (Flame retardants)

חומרים אשר תפקידם לעכב את תהליך השריפה של פולימרים. ניתן לשלב חומרים אלו בשתי צורות: א. מעכבי בעירה "פעילים" (reactive) המהווים חלק משרשרות הפולימר או חומרים מצליבים. ב. מעכבי בעירה "מוספים" (addetive) המשולבים בתוך המוצרים השונים בשתי צורות:

1. מספיגים את תמיסות החומרים מעכבי הבעירה בתוך המוצר. בדרך כלל מתייחסת שיטה זו לעץ ולמוצריו או למוצרי טקסטיל.
2. מערבבים את מעכבי הבעירה המוצקים יחד עם הפולימר ויחד עם תוספים אחרים. שיטה זו מתייחסת למוצרים פלסטיים בהם נעשה הערבוב תוך כדי תהליך ההיתוך בשלב העיבוד של המוצר הפלסטי.

מערבל משקע (Mixer settler)

מכלים מיוחדים המיועדים לתהליכי מיצוי שונים והמורכבים משתי יחידות: ביחידה הראשונה (המערבל) מתבצע ערבוב השכבות שאינן מתמוססות זו בזו וביחידה השניה (המשקע) מתבצעת הפרדת השכבות במצב של מנוחה.

מערכה מחזורית / טבלה מחזורית (Periodic table)

טבלת היסודות הכימיים המסודרים על פי מספר אטומי עולה בטורים ובשורות ובהתאם למחזוריות תכונותיהם הכימיות, המבוססות על מערך אלקטרוני דומה. צורתה הבסיסית הוצעה כבר בשנת 1870 על-ידי המדען דימיטרי מנדלייב עוד לפני שהתגלו כל היסודות הידועים לנו היום. על פי מיקומו של היסוד במערכה המחזורית ניתן לנבא את תכונותיו.

מערכות בקרה (Control systems)

מכשור, אמצעים ונהלים למעקב צמוד אחר משתנים חשובים בתהליכים תעשייתיים ואחרים.

מצב צבירה (State of matter)

מופע של חומר התלוי בחוזק כוחות הקישור שבין חלקיקיו. קיימים שלושה מצבי צבירה: מוצק, נוזל או גז.

מצבר

תא אלקטרוכימי בו מתרחשות תגובות חמצון- חיזור הפיכות. משמש להפקת אנרגיה בצורת עבודה חשמלית (פריקה). ניתן לשוב ולטעון אותו מחדש על-ידי זרם חשמלי ממקור חיצוני (טעינה).

מקדם סטוכיומטרי (Stoichiometric coefficient)

מספר הנכתב לפני כל אחד מהחומרים המופיעים בניסוח תגובה ומציין את מספר המולים היחסי של החומרים המגיבים או הנוצרים בתהליך.

משולש האש (The fire triangle)

שלושת הגורמים הדרושים לבעירה, שהם חומר מחמצן (בדרך כלל חמצן), חומר דליק וחום (אנרגית שפעול).

משקע (Precipitate)

חומר מוצק השוקע מתוך תמיסה בה היה מומס. נוצר כאשר כמותו גדולה ממידת המסיסות שלו בתמיסה הנתונה.

מתח חשמלי (electric voltage)

האנרגיה הדרושה להעברת יחידת מטען חשמלי מנקודה אחת לשניה. נמדד ביחידות של וולט (V)

מתכת (Metal)

יסוד מוצק (חוץ מכספית שהיא נוזל בטמפרטורת החדר) המאופיין בתכונות הבאות: בעל ברק, ניתן לריקוע ומוליך חשמל וחום. המתכות יוצרות מבנה של סריג מסודר המורכב מקטיונים ב"ים של אלקטרונים". רוב היסודות במערכה מחזורית הם מתכות.

נ

נוזל (Liquid)

אחד ממצבי הצבירה של החומר. תכונותיו: זורם וכמעט בלתי דחיס, בעל נפח עצמי וצורה בלתי מוגדרת. סוגי התנועה של חלקיקי הנוזל – תנודה וסיבוב.

נויטרון (Neutron)

חלקיק בעל מסה (השווה בקרוב למסת הפרוטון) אך נטול מטען חשמלי. מהווה את אחד ממרכיבי הגרעין של האטום. לאיזוטופים שונים של אותו יסוד יש מספר שונה של נויטרונים בגרעין.

נוסחה אמפירית (Empiric formula)

נוסחה של תרכובת המציינת את יחסי המולים השלמים הקטנים ביותר של אטומי היסודות המרכיבים את התרכובת. מידיעת הנוסחה האמפירית של תרכובת לא ניתן לקבוע כמה אטומים מכל סוג יש במולקולה של התרכובת, אלא רק את היחס ביניהם. משמשת בעיקר לייצוג מוצק יוני ומוצק אטומרי.

נוסחה מולקולרית (Molecular formula)

נוסחה מולקולרית מתארת את הרכב האטומים בכל מולקולה של התרכובת או היסוד. ממנה ניתן ללמוד כמה אטומים מכל סוג יש במולקולה אחת.

נוסחת ייצוג אלקטרונית (Lewis formula)

נקראת גם נוסחת לואיס – שיטה לייצוג של אטומים, יונים, ומולקולות שהוצעה על-ידי לואיס. זוהי צורת כתיבה דו-מימדית בה מיוצגים אלקטרוני ערכיות של אטומים על ידי נקודות המקיפות את סמל היסוד.

נוסחת לואיס (Lewis formula)

ראה נוסחת ייצוג אלקטרונית.

ניסוח תגובה (Chemical equation)

תאור תגובה כימית באמצעות שפת הכימאים. בניסוח התגובה כותבים:נוסחות של המגיביםוהתוצרים, יחסי המולים ביניהם ומצבי הצבירה של החומרים.

נפח מולרי של גז (Molar volume of a gas)

הנפח שתופס מול גז. בטמפרטורה של 25°c ובלחץ של 1 אטמוספירה – הנפח המולרי של גז אידיאלי הוא 25 ליטר בקירוב. בטמפרטורה של 0°c ובלחץ של 1 אטמוספירה – תנאי תקן – STP הנפח המולרי של גז אידיאלי הוא 22.4 ליטר.

נפט גולמי (crude oil)

הנפט הנשאב ממעמקי האדמה. נוזל שחור וסמיך המורכב מתערובת של מאות תרכובות מולקולריות שרובן בנויות משני יסודות בלבד: פחמן ומימן, והן נקראות בשם פחמימנים.בנוסף לכך הנפט מכיל גם תרכובות אחרות המכילות גם אטומי חמצן, גפרית, חנקן ומתכות שונות כגון: ונדיום, אלומיניום, ברזל, מגנזיום, נתרן, סידן, צורן וניקל.

נפטא

אחד ממקטעי הנפט הקלים.מכיל תרכובות של 3-6 אטומי פחמן.

נקודת התכה / טמפרטורת התכה (Melting point)

הטמפרטורה שבה משתנה מצב הצבירה של חומר ממוצק לנוזל בלחץ מסוים (זהה לנקודת הקיפאון של אותו חומר באותו לחץ). תלויה בחוזק כוחות המשיכה שבין חלקיקי החומר.

נקודת רתיחה / טמפרטורת רתיחה (Boiling point)

הטמפרטורה שבה משתנה מצב הצבירה של חומר מנוזל לגז בלחץ מסוים. (זהה לטמפרטורת העיבוי של אותו חומר באותו לחץ). תלויה בחוזק כוחות המשיכה בין חלקיקי הנוזל.

ס

סגסוגת (Alloy)

תערובת אחידה (הומוגנית) של מתכות. על ידי שינויים מתאימים בהרכב הסגסוגות ניתן לתכנן ולייצר סגסוגות בעלות תכונות נדרשות.

סוללה (battery)

תא אלקטרוכימי או מספר תאים אלקטרוכימיים המחוברים זה לזה.

סטוכיומטריה (Sotchiometry)

חישובים כמותיים המבוססים על ניסוח תגובה, מהם ניתן לחשב את כמויות המגיביםוהתוצרים המשתתפים בתגובה הכימית.

סינרגטיות (Synergism)

פעולה מצטברת. השפעתם הכוללת של מספר חומרים הפועלים יחד גדולה מסכום השפעתם כאשר כל אחד מהם בנפרד.

סתירה מלאה (Complete titration)

תגובת סתירה המתבצעת בשלימות וללא עודף של חומצה או בסיס בתמיסה.

ע

עיבוי (Condensation)

תהליך שבו משנה חומר מצב צבירה מגז לנוזל.

פ

פוטון (Photon)

מנת אנרגיה המועברת כקרינה אלקטרומגנטית. אנרגית הפוטון תלויה באופן ישר בתדירות או באופן הפוך באורך הגל.

פוספט גולמי (Crude phosphate)

סלע פוספט שעבר שלבי עיבוד ראשוניים (גריסה, ניפוי, שטיפה, הצפה, החמצה חלקית, סינון ויבוש).

פוספט מועשר (Enriched phosphate)

פוספט גולמי שעבר תהליכים הגורמים לעליה בריכוז הזרחן, כגון תהליכי קלייה (מלאה או חלקית) הגורמים לפליטת פחמן דו חמצני כתוצאה מפרוק הגיר ולשריפת חומרים אורגניים.

פורמולציה (Formulation)

הרכב של תערובת חומרים ליצירת מוצר בעל תכונות נדרשות.

פירום (Reforming)

1.פרוק מולקולות הנפטא למולקולות קטנות של מימן, פחמן דו-חמצני, פחמן חד-חמצני ומתאן. 2. שבירה ו"עיצוב מחדש" ליצירת איזומרים של מולקולות ממרכיבי הנפט כדי לקבל חומרי דלק בעלי תכונות משופרות. מבוצע באמצעות זרזים מתאימים.

פרוטון (Proton)

אחד ממרכיבי האטום. חלקיק בעל מסה ומטען חשמלי חיובי (זהה בגודלו למטען החשמלי השלילי של האלקטרון) ומהווה אחד ממרכיבי גרעין האטום. מספר הפרוטונים (המכונה גם מספר אטומי) מאפיין אטומים של יסוד.

צ

צנטריפוגה (סרכזת) (centrifuge)

מכשיר המשמש להפרדת מוצקים מתוך תרחיף על-ידי תנועה סיבובית מהירה מאד. כתוצאה מהתנועה הסיבובית המהירה המוצקים "נזרקים" כלפי חוץ וניתנים להפרדה.

צפיפות אנרגיה משקלית

כמות האנרגיה המתקבלת מסוללה שמשקלה 1 ק"ג. נמדדת ביחידות של Wh/kg.

צפיפות מטען (Electron Density)

צפיפות המטען היא היחס בין מטען היון לגודל היון, כך שהיא גדלה עם גודל המטען וקטנה עם גודל היון. ככל שצפיפות המטען של היון גדולה יותר, כוחות המשיכה החשמליים בינו לבין יונים מנוגדי מטען, חזקים יותר.

ק

קבוע חלוקה (Distribution Constant)

קבוע שווי-משקל המבטא את יחס הריכוזים של המומס בין שני ממסים.

קביעת נוסחה אמפירית של תרכובת (Determining the empiric formula)

כאשר בידינו תרכובת לא מזוהה ואנו רוצים לדעת את הרכבה הכימי, ניתן לבצע אנליזה כמותית שלה, אשר בעזרתה נוכל לקבוע מהם היסודות המרכיבים את התרכובת, ואת הכמות היחסית מכל אחד מהם. מתוך הנתונים האלה ניתן לקבל יחסי מולים של היסודות המרכיבים את התרכובת הנעלמת ומתוכם לקבוע את הנוסחה אמפירית של התרכובת, אבל לא את הנוסחה מולקולרית שלה.

קוטביות קשר (Polarity)

הפרשי מטען הנוצרים על האטומים המתקשרים ביניהם בקשר קוולנטי כתוצאה מהפרש באלקטרושליליות שלהם (ראו גם קשר קוולנטי מקוטב). נהוג לסמן קוטביות בעזרת -δ על האטום יותר אלקטרושלילי ו- +δ על האטום הפחות אלקטרושלילי.

קטיון (Cation)

חלקיק טעון במטען חשמלי חיובי (יכול להיות אטום בודד או חלקיק המורכב ממספר אטומים).

קיפאון (Freezing)

תהליך שבו חומר משנה מצב צבירה מנוזל למוצק.

קלייה

חימום חומר לטמפרטורות גבוהות בתנורים מיוחדים לצורך שריפת חומרים אורגניים ו/או פרוק הגיר. ראה פוספט מועשר.

קשר כימי (Chemical bond)

כוחות משיכה חשמליים בין אטומים במולקולה או בין חלקיקים אחרים (כגון יונים או מולקולות). קיימים סוגים שונים של קשרים כימיים, ביניהם: קשר יוני, קשר קוולנטי ו-קשר מתכתי או קשרים בין מולקולריים.

קשר מימני (Hydrogen bond)

קשר בין מולקולות הנובע ממשיכה חשמלית המתקיימת בין אטום מימן הקשור לאטום O או N או F במולקולה מסויימת (ויש עליו מטען חיובי חלקי) לבין אטום O או N או F במולקולה סמוכה (ויש עליו מטען שלילי חלקי). הקשר המימני הוא מסוג הכוחות בין-מולקולריים. נחשב כקשר בין-מולקולרי יחסית חזק.

קשר מתכתי (Metal bond)

קשר כימי הקיים בין אטומי מתכת. במתכת כל אלקטרוני ערכיות נעים סביב היונים החיוביים של המתכת ונוצר מבנה מחזורי אינסופי המורכב מקטיונים ב"ים של אלקטרונים". (ראה גם קטיון)

קשר קוולנטי (Covalent bond)

קשר כימי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים. כל אטום "תורם" אלקטרון לקשר המשותף. זוג האלקטרונים נמשך בו זמנית על ידי שני הגרעינים של האטומים היוצרים את הקשר. אם שני אטומים משתפים שני זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי כפול, ואם שני אטומים משתפים שלושה זוגות אלקטרונים, נוצר קשר קוולנטי משולש. קשר קוולנטי יכול להיות טהור, כאשר האטומים היוצרים את הקשר הינם בעלי אלקטרושליליות זהה, או מקוטב, כאשר יש הבדל באלקטרושליליות שלהם. (ראה גם קשר קוולנטי טהור ו-קשר קוולנטי מקוטב).

קשר קוולנטי טהור (Pure covalent bond)

קשר קוולנטי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים זהים או בעלי אלקטרושליליות זהה.

קשר קוולנטי מקוטב (Polar covalent bond)

קשר קוולנטי הנוצר כתוצאה משיתוף של זוג אלקטרונים בין שני אטומים השונים זה מזה באלקטרושליליות שלהם. כתוצאה מכך, האטום היותר אלקטרושלילי מושך אליו חזק יותר את אלקטרוני הקשר כך שנוצר עליו מטען שלילי חלקי, ועל האטום השני מטען חיובי חלקי (ראה גם קוטביות קשר).

ר

רדיקל חופשי (Free Radical)

חלקיק (אטום או קבוצת אטומים קשורים) המכיל אלקטרון לא מזווג.

ריכוז מולרי (מולריות) (Molar concentration)

יחידת ריכוז המבטאת את מספר מולים של מומס בנפח של 1 ליטר תמיסה. מקובל לסמנה באות M. ניתן לחשב את הריכוז המולרי של תמיסה על ידי חלוקת מספר המולים של המומס (n) בנפח התמיסה (v) בליטרים – M=n/V

רישוי (Notification)

מתן אישורים על-ידי הרשות המוסמכת לשימוש מסוים בחומר רעיל.

רישום (Registration)

תהליך של הכנסת חומר לרשימת החומרים הניתנים לייצור, שיווק או שימוש על-ידי הרשות המוסמכת.

רעילות (Toxicity)

(טוקסיקולוגיה) מדע המתייחס לרעילותם של חומרים לאדם, לצמח ולבעלי חיים. זהו מדע המשלב בתוכו מספר תחומים – כימיה, מערכות ביולוגיות וגם תהליכים פיסיולוגיים וביוכימיים בבעלי חיים ובגוף האדם.

רתיחה (Boiling)

שינוי מצב צבירה של חומר מנוזל לגז בטמפרטורת הרתיחה שלו. (ראה גם אידוי)

ש

שחרור איטי או מבוקר (Slow or controlled release)

גרגרי חומר פעיל (דשן, תרופה, חומר הדברה וכד') המצופים במעטפת חומר פולימרי מסיס המווסת את קצב השחרור שלהם אל הסביבה.

שיתוך (Corrosion)

(קורוזיה) תהליך בו חל קלקול של חומר מוצק (בדרך כלל מתכתי) כתוצאה ממגע עם חומר/ים אחר/ים. הקלקול בדרך כלל כרוך ביצירת חורים, סדקים או התפוררות החומר. תהליך זה גורם לשינוי התכונות המכניות של החומר וכתוצאה מכך לאי התאמתו לייעודו.

שלבי גימלון (Scaling up steps)

שלבים בפיתוח תהליך תעשייתי כאשר עוברים על ידי הגדלה הדרגתית של כמויות וציוד מהפקה מעבדתית בכמויות קטנות לייצור תעשייתי בכמויות גדולות. שלבים אלו מבוצעים על מנת לגלות בעיות ותקלות אשר עלולות להפריע בהפעלת המיתקן התעשייתי. שלבי גימלון מקובלים: -ניסוי במעבדה -מיתקן ניסוי (bench scale) – גודלו כ- 1/100 – 1/1000 מהמיתקן התעשייתי. -מיתקן חצי חרושתי (pilot) – גודלו כ- 1/10 – 1/30 מהמיתקן התעשייתי. -מיתקן תעשייתי (industrial facility). (ראה גם גימלון)

שריפה (Combustion)

תגובה כימית בין חומר כלשהו עם חמצן, בדרך כלל תוך שחרור מהיר של אנרגיה הגורם ללהבה.

ת

תא אלקטרוכימי (Electrochemical cell)

התקן בו תגובת חמצון-חיזור הופכת אנרגיה כימית לאנרגיה חשמלית.

תגובה אנדותרמית (endothermic reaction)

תגובה אשר במהלכה יש עליה בתכולת האנרגיה של המערכת וכתוצאה מכך יש מעבר של אנרגיה מהסביבה למערכת.

תגובה אקזותרמית (exothermic reaction)

תגובה כימית אשר במהלכה יש ירידה בתכולת האנרגיה של המערכת ובעקבות כך יש שחרור אנרגיה לסביבה.

תגובת חמצון-חיזור (Oxidation – reduction reaction)

תגובה בה קיים מעבר אלקטרונים מהחומר המחזר אל החומר המחמצן. בתגובת חמצון חיזור המחמצן עובר חיזור ומספר חמצון שלו יורד, והמחזר עובר חמצון ומספר החמצון שלו עולה.

תגובת סתירה (Neutralization process)

תגובה בין חומצה לבסיס שבה מתרחש תהליך של העברת פרוטון מהחומצה לבסיס. תותר התגובה הוא חומר יוני. בתגובת סתירה המתבצעת בתמיסה מימית יוני ההידרוניום H₃O⁺_(aq) שבתמיסת החומצה "נסתרים" ע"י יוני ההידרוקסיד OH^–_(aq) מהתמיסה הבסיסית. תוצרי תגובת הסתירה הם מים וחומר יוני (מלח) שיכול להיות במצב ממוים (ראה ‏מיום) או כמשקע.

תהליך ייצור (Production process)

תהליך כימי בו מתקבלים מחומרי מוצא הנכנסים לתהליך (ולעיתים גם חומרי לוואי וחומרי עזר שונים), בתנאים המתאימים מוצרים תעשייתיים.

תהליך מנתי (Batch process )

תהליך בו מזינים למכל התגובה כמות מסוימת של חומרי גלם (מגיב/ים, חומר/י עזר). תערובת התגובה עוברת סדרת פעולות לקבלת תוצר/ים מבוקש/ים. רק לאחר קבלת התוצר/ים והוצאת תערובת התגובה מן המכל ניתן להזין כמות נוספת של חומרי גלם שתעבור תהליך זהה לקבלת "מנה" נוספת של תוצר/ים.

תהליך פוטוכימי (Photochemical reaction)

תהליך כימי המתבצע באמצעות קרינה הנבלעת על ידי המערכת.

תהליך רציף (Continious process)

הוא תהליך בו מזינים למערכת חומר/י גלם בקצב קבוע ובמקביל נעשית הוצאה קבועה של התוצר/ים. בכל חלק של המערכת העובדת באופן רציף מתבצעות פעולות קבועות במשך התהליך. מכך נובע כי ריכוז המגיבים והתוצרים בכל חלק של המערכת קבוע והבקרה על התהליך נעשית על ידי שמירה על ריכוזים אלה.

תהליכי בידוד (Work-up)

מכלול התהליכים הנעשים לאחר סיום התגובה כדי לקבל כמות מרבית של התוצר הרצוי בדרגת הניקיון הנדרשת.

תוספים (Addetives)

חומרים שמוסיפים לפורמולציה כדי להקנות לה תכונות מיוחדות נדרשות. חשוב לוודא שהתוספים לא יפגעו בתכונות מוצר הסופי.

תוצרים (Products)

החומרים המתקבלים כתוצאה מתגובה כימית. בניסוח תגובה כימית יכתבו מימין לחץ התגובה.

תחליב (Emulsion)

נוזל או תמיסה בו/בה מפוזרים באופן אחיד גבישים קטנים ביותר (בסדר גודל של 0.05nm – 5nm).

תמיסה (Solution)

תערובת נוזלית אחידה (הומוגנית) של שתי תרכובות או יותר כאשר החומר הנוזלי הוא הממסוהחומר המומס יכול להיות מוצק, נוזל או גז. כאשר התמיסה מורכבת ממספר נוזלים, הנוזל שכמותו גדולה יותר הוא הממס.

תמיסה בסיסית (Basic solution)

תמיסה מימית בעלת pH גדול מ- 7, שבה ריכוז יוני הידרוניום נמוך מריכוזם במים מזוקקים.

תמיסה גולמית

תמיסה המתקבלת לאחר תגובה. יכולה להכיל בתוכה בנוסף לתוצרים גם תוצרי לוואי ושאריות חומרים שלא הגיבו. על מנת לבודד את התוצר/ים הנדרש/ים יש לבצע תהליכי הפרדה. לדוגמא: בהפקת חומצה זרחתית בתגובה בין הפוספט המועשר והחומצה המימן כלורית מתקבלת תמיסה גולמית המכילה את החומצה הזרחתית, חומצה מימן כלורית שלא הגיבה ואת כל מרכיבי הפוספט המועשר האחרים שהתמוססו בתמיסה המימית של החומצה.

תמיסה גולמית מנוצלת

תמיסה גולמית לאחר שהוציאו ממנה את התוצר/ים הנדרש/ים ונשארו כל המרכיבים האחרים.(ראה גם תמיסה גולמית)

תמיסה חומצית (Acidic solution)

תמיסה מימית בעלת pH קטן מ- 7, שבה ריכוז יוני הידרוניום גדול מריכוזם במים מזוקקים.

תמלחת (Brine)

תמיסה מרוכזת של מלחים.

תנאי תקן (STP)

תנא לחץ (אטמוספירה אחת) וטמפרטורה ( 0°c , 273K) סטנדרטיים אשר נקבעו עבור גזים. (Standard Temperature and Pressure)

תערובת (Mixture)

תוצאה של ערבוב שתי תרכובות או יותר ביחסים לא קבועים. תערובת יכולה להיות אחידה (הומוגנית) או לא אחידה (הטרוגנית).

תפוקה (Output)

כמות התוצר המתקבלת ליחידת זמן. התפוקה יכולה להימדד לשעה, ליום, לשבוע, לחודש או לשנה. בדרך כלל כאשר מדובר בחומרים בסיסיים המיוצרים בכמויות גדולות (commodities) התפוקה נמדדת בטונות או מאות אלפי טונות לשנה.

תרחיף (Suspension)

תמיסה המכילה גבישי חומר קטנים המפוזרים בתוכה באופן אחיד.

תרכובת (Compound)

חומר המורכב משני סוגי אטומים או יותר הקשורים זה לזה בקשר כימי (אחד או יותר) ביחס ובהרכב קבוע.

תרשים זרימה (Flow chart)

דיאגרמת מלבנים המתארת את רצף השלבים בתהליך.

תשומות (Input)

כל מרכיב כלכלי שנכנס לחישוב העלות הכוללת של המוצר, כמו למשל: מים, אנרגיה, חומרי עזר (ממסים, זרזים וכד').