בשנת 1983 דיווחו ל' מונטניה (L. Montagnier) ור' גלו (R. Gallo) על גילוי של נגיף חדש. נגיף זה בודד מחולים במחלת האיידס. בהמשך נמצא, כי כל החולים במחלת האיידס נגועים בנגיף זה. לפיכך הניחו החוקרים, כי הוא כנראה הגורם למחלה. היום הנגיף מכונה HIV (human immunodeficiency) virus. לזיהוי הנגיף יש שתי השלכות על המלחמה בהתפשטות מחלת האיידס:

1. האפשרות לאתר בשיטה קלה יחסית מנות דם נגועות, ועל ידי כך להימנע משימוש בהן.
2. האפשרות לאתר נשאים של הנגיף. השיטה המקובלת לאיתור נשאים מבוססת על בדיקה של סרום במטרה לגלות אם הוא מכיל נוגדנים ספציפיים ל- HIV. מכיוון שנוגדנים ספציפיים ל- HIV (בדומה לכל תגובה חיסונית) יכולים להיווצר רק כתוצאה מחדירת הנגיף לגוף, הרי שמציאותם של נוגדנים כאלה בסרום מעידה בעקיפין, שהנבדק אמנם נגוע.

מדוע גורם נגיף ה- HIV לפגיעה כה חמורה בפעילות מערכת החיסון?
נגיף ה- HIV שייך למשפחת הרטרווירוסים. אלה נגיפים שהחומר התורשתי שלהם בנוי מ- RNA**. לאחר חדירת הנגיף לתא, ה- RNA מועתק ל- DNA. ה- DNA הנגיפי עובר אינטגרציה לתוך ה- DNA התאי. כתוצאה מכך הגנום של הנגיף הופך לחלק אינטגרלי מהחומר התורשתי של התא המותקף. הנגיף יכול להימצא ב"מצב רדום" (כחלק מהחומר התורשתי של התא המותקף) במשך זמן רב. כאשר הנגיף יוצא מ"המצב הרדום", התא מייצר נוסף למרכיבים של עצמו גם את מרכיבי הנגיף; מאלה נוצרים נגיפים חדשים, והללו חוזרים ותוקפים תאים נוספים. תופעה זאת כללית לכל הנגיפים המשתייכים לקבוצת הרטרווירוסים. במקרה של נגיף ה- HIV ה"תרדמה" היא כנראה מסיבה אחרת: אף שהנגיף מתחיל להתרבות מייד עם פלישתו לגוף, מערכת החיסון מצליחה, ולו לזמן מסוים, להתגבר על התרבות נרחבת שלו. מאוחר יותר, ולפעמים כעבור שנים רבות, הנגיף גובר על מערכת החיסון ומופיעים, תסמיני המחלה.

כידוע, נגיף חודר לתאים על ידי התקשרותו לקולטנים המצויים בקרום התא (ראה איור 10.1). נמצא שנגיפי ה- HIV נקשרים למולקולות CD4, אשר מצויות בקרום התא של תאי TH (ובכמות מעטה גם בקרום התא של תאים אחרים). ברור על כן שהם פוגעים ישירות במערכת החיסון.

לפניך תיאור סכמטי של נגיף HIV.

הקושי הגדול במלחמה נגד נגיף ה- HIV הוא בכך, שהנגיף יכול להישאר במצב רדום במשך למעלה מעשר שנים. במשך תקופה זאת האדם המודבק בנגיף אינו מפתח תסמינים אופייניים לאיידס, אך יכול להדביק אנשים אחרים. כאשר הנגיף יוצא מהמצב הרדום, מספר תאי ה- TH יורד, חל דלדול במערכת החיסון, ומתחילה להופיע תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס). מהי הסיבה להתפרצות המחלה דווקא בזמן מסוים, זמן רב לאחר שהנגיף שהה בגוף בלא הופעת מחלה? על כך עדיין אין תשובה.

מאז שהתגלתה המחלה עלה מספר החולים בהתמדה, וכיום ברור שמדובר במגפה. תחילתה של מגפת האיידס כנראה באפריקה. משם הגיעה לאמריקה הצפונית ולאירופה. המגפה כבר התפשטה למרבית הארצות בעולם. ממדיה שונים בחלקים שונים של העולם. הערכת מספר הנשאים של נגיף האיידס בתחילת שנות התשעים: בארצות הברית 1.0-1.5 מליון, באירופה 0.5 מליון, באמריקה הדרומית 1-2 מליונים, באפריקה 3-5 מליונים, בדרום מזרח אסיה-כמליון. צופים, כי עד שנת אלפיים יגדל מספר הנשאים בעולם לכדי 20 מליון (!) , רובם באפריקה ובאסיה. הבעיה חמורה במיוחד בארצות המתפתחות; שם המגפה מתפשטת בממדים מדהימים.

**RNA- מקור השם רטרווירוס הוא בעובדה שה- RNA הופך ל- DNA, בעוד שבדרך כלל התהליך הוא הפוך (רטרו=אחורנית).