הרחבה – טיפול "בנוגדנים רעילים"

טיפול ב"נוגדנים רעילים" קושרים לנוגדן ספציפי לאנטיגן סרטני מסוים רעלן (כמו רעלן הדיפתריה איור 12.3, חלק א).

אימונוטוקסין

איור 12.3: א. אימונוטוקסין (בנוי מנוגדן ומאחת משתי השרשרות של הרעלן).
ב. האימונוטוקסין נקשר לאנטיגן סרטני בקרום תא המטרה. הרעלן חודר לציטופלזמה ופוגע בתהליך ייצור החלבונים. כתוצאה מכך התא מת.

"הנוגדנים הרעילים" (אימונוטוקסינים = Immunotoxins) הללו מנווטים את הרעלן לגידול (כמודגם באיור 12.3).

כאשר הוסיפו "נוגדנים רעילים" לתרביות של תאים סרטניים, מצאו שהנוגדנים גרמו להרס התאים הסרטניים. בניסויים קליניים נמצא כי "נוגדנים רעילים" משפרים אמנם במידת-מה את מצבם של חולים הסובלים מסרטן הדם, אך כמעט שאינם יעילים נגד גידולים מוצקים. סבורים שנוגדנים אלה אינם מצליחים לחדור ולהגיע אל התאים בחלקים הפנימיים של הגידול. השימוש בנוגדנים רעילים עדיין נתקל בשני קשיים עיקריים:

  1. זמן מחצית החיים שלהם בגוף קצר יחסית.
  2. הם תוקפים בעיקר תאים סרטניים המצויים בשטח הפנים של הגידול. בעתיד ינסו לפתח שיטות להתגבר על מגבלות אלו.
Powered by elearningfreak.com

תחלופה נגישה לשאלות

סוף קטע הרחבה