אחת הדרכים לקבוע, אם אדם שסובל מפריחה או קוצר נשימה אכן קיבל התק אלרגי (ולא נחשף לגורם מחלה אחר), היא לבדוק את ריכוז הנוגדנים ממחלקת IgE בדמו. משאובחנה אלרגיה רצוי לזהות את האלרגן, כדי שאפשר יהיה להימנע מחשיפה אליו בעתיד. זיהוי האלרגן נעשה לעתים קרובות במבחני עור: מזריקים לעור כמויות מזעריות של אלרגנים נפוצים. אם הנבדק אלרגי לחומר המוזרק, יעברו תאי פטם מקומיים דה-גרנולציה ויפרישו היסטמין וחומרים נוספים, ואלה יגרמו לאדמומיות ונפיחות בתוך 30 דקות; באין ריגוש לא תופיע כל תגובה. משזוהה האלרגן (כגון תרופה או מזון), אפשר לפעמים להימנע ממגע עמו. למעשה, הטיפול הטוב ביותר באלרגיות הוא הימנעות מחשיפה לאלרגן. כאשר האלרגן איננו מזוהה, או שכמעט לא ניתן למנוע חשיפה אליו (לדוגמה – אלרגיה לאבק בית או לעקיצת חרק), יש למנוע את תהליך הדה-גרנולציה ושחרור מתווכי האלרגיה מתאי הפטם, או, לחלופין, לנטרל את הפעילות של החומרים שהופרשו. דבר זה נעשה בדרך כלל על ידי תרופות.

טיפול תרופתי

התרופות הניתנות לעתים קרובות בעת התקף אלרגיה הן תרופות אנטי- היסטמיניות. הן מנטרלות את פעולת ההיסטמין ומונעות חלקית את תסמיני האלרגיה.

דרך יעילה להקל על חולה הסובל מתסמיני אלרגיה היא מתן סטרואידים. תרופות אלה פועלות בו זמנית בכמה מישורים. הן מדכאות את יצירת מתווכי האלרגיה, הן מעכבות את הפעילות של מערכת החיסון ככלל (כולל ייצור נוגדנים ממחלקת IgE), ויש להן השפעות נוספות. אולם מכיוון שתרופות אלה אינן מרפאות את החולה מרגישותו לאלרגן, והתקפי האלרגיה עלולים לחזור, ומכיוון שתרופות אלה משפיעות באופן בלתי ספציפי ומדכאות גם תגובות חיסוניות רצויות ויש להן תופעות-לוואי שליליות (כמו עלייה במשקל), יש להשתמש בהן במשך זמן קצר ובמינון מתאים להקלה על תסמיני אלרגיה חמורים.

ביטול מצב האלרגיה (desensitization)

כדי למנוע את פעולתם של נוגדנים ממחלקת IgE נגד אלרגן מסוים, מנסים רופאים לעורר באנשים אלרגיים את יצירתם של נוגדנים בעלי אותה ספציפיות אך ממחלקות אחרות. נוגדנים אלה יתחרו עם ה- IgE על אותם אנטיגנים (אלרגנים), ובכך תעוכב פעולתם של נוגדני IgE. דבר זה נעשה על ידי הזרקות תכופות של כמויות קטנות של אלרגן לעורו של החולה. צורת הזרקה זאת מביאה לעתים קרובות לתוצאה המקווה של יצירת נוגדנים ממחלקת IgG, המונעת את פעולתם של נוגדנים מסוג IgE. יש לציין כי אין הסכמה בין הרופאים לגבי יעילותה של שיטה זאת. מחקרים מתקדמים בנושא מנסים להשפיע על מערכת החיסון בדרכים עקיפות, כגון מניעת יצירה של -IL, מה שימנע ייצור של IgE. מחקרים אלה מצויים כיום בתחילת דרכם.