הקדמה – תגובות חיסון נגד גידולים סרטניים

העולם המערבי למד להתגונן מפני רוב המחלות הזיהומיות, אבל בהתמודדות עם מחלות הסרטן נזקפת לזכותו הצלחה חלקית בלבד. מחלות הסרטן תופסות היום את המקום השני (אחרי מחלות לב) ברשימת גורמי התמותה בעולם המערבי[1].

גידול סרטני מהו?

בגופם של בעלי חיים התאים מצויים תחת פיקוח של מנגנוני בקרה שונים, המבטיחים חלוקה מתואמת של תאים בהתאם לצורכי הגוף. סוגים שונים של תאים חיים פרקי זמן קצובים. (לדוגמה, תאי דם אדומים חיים כ- 120 ימים.)
במקום התאים המתים נוצרים כל הזמן תאים חדשים, כתוצאה מריבוי והתמיינות של תאי גזע. בניגוד למצב תקין זה, תא מסוים יכול להפוך לאוטונומי בכל הקשור להתחלקותו, ויתחלק בלי הרף. חלוקה פראית זו יוצרת גידול. גידול שממשיך לצמוח, פולש לרקמות בריאות בסביבתו וגורם למחלה חמורה נקרא גידול ממאיר (malignant). גידול שאינו ממאיר נקרא גידול שפיר. גידולים ממאירים נוטים להתפשט בגוף תוך יצירת גידולים משניים, הנקראים גרורות.

גידול

איור 12.1: צמיחת הגידול והגרורות.
1. תא נורמלי משנה תכונותיו והופך לתא סרטני.
2. התא הסרטני מתרבה ויוצר גידול מקומי.
3. תאי הגידול מתפשטים.
4. תאים שנפרדו מהגידול הסרטני חודרים לזרם הדם או הלימפה.

ישנה תיאוריה הטוענת כי תאים סרטניים נוצרים בגוף באופן מתמיד, אלא שמערכת החיסון מזהה את התאים הללו ומחסלת אותם בעוד מועד [2]. סימוכין לתיאוריה זאת: נמצא כי טיפולים המדכאים תגובה חיסונית מגבירים את תדירות ההופעה של גידולים סרטניים מסוגים מסוימים. לדוגמה, דיכוי התגובה החיסונית כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית מגביר את תדירות ההופעה של לימפומה.

לעומת זאת, העובדה שהגברת תדירות ההופעה מוגבלת רק לסוגים מסוימים של גידולים מעמידה את התיאוריה הזו בסימן שאלה. ראיה נוספת נגד התיאוריה – בעכברים חסרי תימוס (ולכן גם חסרי Tc) לא נצפתה עלייה בתדירות ההופעה של גידולים סרטניים.

גישות טיפוליות שכיחות נגד גידולים ממאירים הן ניתוח, כימותרפיה והקרנות. גישה טיפולית נוספת, המכונה אימונותרפיה, מכוונת להפעיל את מערכת החיסון של החולה כדי שזאת תגיב נגד הגידול הסרטני ותגרום להצטמקותו ולסילוקו. בהמשך פרק זה נדון בקצרה באימונותרפיה. אולם לפני שמחפשים שיטות חיסוניות לבלימת גידול סרטני יש להבין את התהליכים שהופכים תאים נורמליים לתאים סרטניים.

התפתחות תא סרטני

הפיכתו של תא בריא לתא סרטני (תופעה המוגדרת כ"התמרה") יכולה להיות תוצאה של כמה גורמים. הגורם להתמרה יכול לקבוע אם מערכת החיסון תוכל לרסן את התרבותם של התאים הסרטניים. הגורמים להתמרה יכולים להיות מוטציות אקראיות, חשיפה לחומר מסרטן או חשיפה לקרינה. כבר במאה ה- 18 תוארו מקרים של התפתחות גידולים סרטניים כתוצאה מחשיפה לחומר מסרטן. התברר שאצל מנקי ארובות תדירות ההופעה של סרטן האשכים גבוהה מן הממוצע באוכלוסיה. בהמשך התברר שחומרים מסוימים הנמצאים בפיח ובזפת, כגון פחמימנים מסוימים, שייכים לאחד מהסוגים העיקריים של החומרים המסרטנים, ומגע אתם גורם למחלה.
גורמים נוספים אשר לגביהם נמצא קשר ברור בינם לבין הופעת הסרטן הם עישון וחשיפה לקרינת שמש חזקה. כיצד גורמים חומרים כימיים מסוימים להפיכת תא נורמלי לתא סרטני? בדרך כלל נקשרים חומרים אלה או נגזרותיהם ל- DNA, פוגעים במבנהו התקין וגורמים למוטציות. חלק מהמוטציות גורמות להפיכת תא בריא לסרטני.

בשלהי המאה ה- 19 התברר, כי אנשים שנחשפו לקרינה רדיואקטיבית לקו בסרטן עור בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. אולם את ההוכחה הדרמטית ביותר לכך שקרינה רדיואקטיבית אמנם מסרטנת סיפקו ניצולי הירושימה ונגסקי. אצל רבים מהם הופיעו גידולים סרטניים מסוגים שונים (בעיקר לימפומות) אפילו עשרים שנה ויותר לאחר ההפצצה.

האם גם נגיפים גורמים להתמרת תא בריא לסרטני? אכן נמצא קשר בין זיהום בנגיפים מסוימים לבין סרטן. נביא כמה דוגמאות:

  1. בחיות ניסוי כגון עופות ועכברים נמצא קשר ישיר בין נגיפים וסרטן; אפשר היה להשרות בהן במכוון גידול סרטני על ידי הדבקה בנגיפים מסוימים.
  2. אצל חולי Burkitt's lymphoma – גידול סרטני של תאי B – נמצא זיהום בנגיף המכונה Epstein-Barr virus. במקרה זה, ובאחרים הדומים לו, לא ברור האם הנגיף גורם לסרטן או שהוא רק נלווה לגידול הסרטני.
  3. הוכח כי לויקמיה מסוימת של תאי T נגרמת על ידי נגיף המכונה 1-HTLV.
  4. מחלות וירליות טיפוסיות, כמו צהבת מסוג B hepatitis – B וכמו מחלת האיידס, עלולות להוביל להתפתחות של גידולים סרטניים.

[1] לקריאה נוספת: חוברת מדע לד 4 (1990). חוברת זאת הוקדשה למלחמה בסרטן.
בתהליך זה קבוצה קטנה של תאים סרטניים ניתקת מהגידול הראשוני, עוברת דרך רקמות, חודרת לזרם הדם או הלימפה, נודדת לאזורים שונים בגוף, ומתיישבת בהם תוך יצירת גרורות (ראה איור 12.1). מקרים רבים הגרורות ולא הגידול הראשוני הן אלו שמסכנות את חיי החולה.

[2] תיאוריה זאת מכונה "immune surveillance"; immune = חיסון; surveillance = פיקוח, השגחה, סקירה.