רוב תרכיבי החיסון הקיימים מפעילים בעיקר תגובת חיסון הומורלית . תגובה כזאת איננה יעילה נגד רוב הנגיפים, הטפילים והתאים הסרטניים. נגדם נחוץ לעורר תגובות חיסון תאיות.
כידוע, לשם קבלה של תגובה תאית צריכים להתקיים שני תנאים:
1. תאי מטרה יציגו פפטיד אנטיגני שקשור למולקולת MHC מסוג I.
2.  תאי TH מופעלים יפרישו ציטוקינים.

כיום מנסים החוקרים לפרוק את הפפטיד מה- MHC המצוי בקרום התא של תא מציג אנטיגן ולטעון במקומו פפטיד אחר כרצונם. להצלחת ניסויים אלה יהיו שתי השלכות בתחום הרפואה:
א. ניתן יהיה לחסן מפני נגיפים או טפילים באמצעות פפטידים, ולא באמצעות האורגניזם השלם (שעלול במצבים מסוימים לסכן את חיי המחוסן).
ב. ניתן יהיה להזריק לחולי סרטן פפטידים סרטניים שהופקו מהגידול שלהם. חיסון באמצעות הפפטידים הסרטניים העצמיים יגביר את הפעילות של מערכת החיסון נגד הגידול הסרטני. לאחרונה נמצאו אמנם מספר פפטידים סרטניים שבעזרתם אפשר לעורר תגובת חיסון נגד תאי הסרטן. הבעיה בחיסון עם פפטיד אנטיגני סינתטי היא, שברוב המקרים לא ידוע איזה חלק מן האנטיגן הוא הפפטיד האנטיגני. הצע תשובה לבעיה זאת.