כיצד מצליחים תאי T c להרוס את תאי המטרה?

בעזרת שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים נמצא, שתאי T c שקשרו אנטיגן מכילים גרנולות (שלפוחיות) רבות, שלא ניתן להבחין בהן בתאי T c שלא קשרו אנטיגן. בתוך הגרנולות אגורים חלבונים רבים, כולל אנזימים. רוב החוקרים סבורים שתא T c מפריש חלבונים ובאמצעותם הוא הורס את תא המטרה. לאחר מכן כשיר תא ה- TC לתקיפת תא מטרה חדש, וחוזר חלילה. אם כן, מדוע אין תא T c עצמו נהרס בידי החלבונים שהוא מפריש? על כך עדיין אין תשובה. נמצא כי נוסף למנגנון הנ"ל תא T c נקשר לקולטן ספציפי בתא המטרה ומפעיל בכך העברת אותות בתוך התא. העברת האותות גורמת לשבירה של ה- DNA בצורה אופיינית, ובעקבותיה למות התא. תהליך זה מכונה "מות תא מתוכנת" או אפופטוזיס (apoptosis).

דיכוי תגובת החיסון על ידי תאי T

תאי +CD8 פועלים כתאים ציטוטוקסיים, ואולי גם כתאים שמדכאים את תגובת החיסון. במקרים מסוימים שבהם מזריקים לחיות ניסוי אנטיגן במינון גבוה יחסית הן אינן מפתחות תגובה חיסונית, אף על פי שבתגובה להזרקת אנטיגן כזה בכמות אופטימלית הן מפתחות תגובה כזו ( כמודגם באיור 1.2 ).
חיות הניסוי פיתחו סבילות חיסונית לאנטיגן. הועלתה השערה, שקיימת תת-אוכלוסיה של תאי T שבתנאים מסוימים מדכאת את הפעילות של תאי B ותאי T. התאים הנמנים עם תת-אוכלוסיה זאת כונו
suppressor T cells, ובקיצור תאי TS . מאמצים לבודד תאי TS נכשלו עד כה.

סוף קטע הרחבה