מערכת החיסון פועלת בשתי צורות: על ידי תאים ועל ידי מולקולות חלבון, בעיקר נוגדנים. מקובל לדון בשתי צורות של תגובה: תגובה תאית ותגובה הומורלית (הומור פירושו בצרפתית נוזל). גם בתגובה התאית וגם בתגובה ההומורלית מעורבים הן תאים והן חומרים מסיסים (מולקולות), אבל ההגדרה מתייחסת לגורם הסופי הנקשר לאנטיגן. בתגובה התאית מתקשרים תאים לאנטיגן, ובהומורלית מתקשרים נוגדנים לאנטיגן.
האיור שלפניך מציג את פעילותה של מערכת החיסון כיחידה שלמה בתהליך ההפעלה של תגובות חיסון ספציפיות (תאיות והומורליות):

שתי זרועות הפעולה של מערכת החיסון תיאור סכמטי של תהליך ההפעלה של פעולות גומלין בין תאים במערכת החיסון

באיור זה רואים, כי תגובת החיסון מתחילה כאשר מקרופג (תא מציג אנטיגן) נתקל בחיידק, בולע, מעבד ומציג אותו לתא TH *.
בתגובה לקישור האנטיגן מופעל תא TH. התא המופעל מפריש ציטוקינים. במקביל חיידקים אחרים מתחלקים ומתרבים בנוזלי הגוף. (תא TH מתפקד כ"מנצח על התזמורת". תא זה מפעיל או מדכא תגובות חיסון הומורליות או תאיות). החלק השמאלי באיור מתאר באופן סכמטי את תהליך ההפעלה של תגובת החיסון ההומורלית. תגובת חיסון זאת מתבצעת על ידי תאי B באמצעות נוגדנים.
– אנטיגן נקשר לקולטנים ספציפיים לו המצויים בקרום התא של תא B. בתגובה לקישור האנטיגן ולקישור הציטוקינים שהופרשו מתא TH מופעל תא B.
– התא המופעל מגיב בתהליך של ריבוי והתמיינות. בסוף ההתמיינות מתקבלים תאים המכונים תאי פלזמה ותאי זיכרון (הללו אינם מוצגים באיור). לתאי הפלזמה "מומחיות" ייחודית: ייצור נוגדנים והפרשתם.
הנוגדנים נקשרים לאנטיגן ומפעילים מערכות בגוף הגורמות להרסיתו.

החלק הימני באיור מתאר באופן סכמטי את תגובת החיסון התאית.
– תא TC , מופעל בתגובה לקישור אנטיגן (במקרה זה האנטיגן מכונה תא מטרה) וציטוקינים שהופרשו מתא TH.
– התא המופעל מגיב בתהליך של ריבוי והתמיינות. בסוף ההתמיינות מתקבלים תאי TC ציטוטוקסיים ותאי זיכרון (הללו אינם מוצגים באיור).
– התאים הציטוטוקסיים מפרישים "חלבונים מחררים" (כמו פרפורינים). בנוסף הם נקשרים לקולטן ספציפי בתא המטרה (לא מתואר באיור) ומפעילים "תכנת התאבדות" בתוך התא. כתוצאה מכך מת תא המטרה.

זיכרון חיסוני
הזיכרון החיסוני מתאפיין בכך, שמערכת החיסון מגבירה את פעילותה כתוצאה מפלישה חוזרת של אותו פתוגן .

ניתן לסכם את ההבדלים בין תגובת חיסון ראשונית לשניונית על ידי הטבלה שלהלן:

* זמן פיגור – פרק הזמן העובר מזמן פלישת הפתוגן ועד להופעה של תגובה חיסונית נגדו.
**הכמות המינימלית של האנטיגן הנדרשת על מנת להפעיל את מערכת החיסון.

אפשר להסביר את תופעת הזיכרון החיסוני ברמה תאית בעזרת האיור שלפנינו:

באיור זה מוצג העיקרון לגבי תאי B. גם תאי T עוברים תהליך של ברירת שבטים.

(א) בגוף לימפוציטים רבים. כל לימפוציט מייצר קולטן ייחודי, וזה "מוצג לראווה" על קרום התא. האנטיגן נקשר רק לתא בעל קולטנים הייחודיים לו. הקישור מפעיל את התא, וזה בתגובה מתרבה;
(ב) בתום תהליך של חלוקות חוזרות ונשנות מתקבל שבט של תאים;
(ג) חלק מהשבט מתמיין לתאי פלזמה (משמאל), חלקו לתאי זיכרון (מימין).
תאי הזיכרון מתמקמים במח העצם, בקשרי הלימפה ובטחול. סיכוייהם לפגוש אנטיגן גבוהים יחסית. הם יכולים לחיות זמן רב – ואפילו שנים – וזאת בניגוד לתאים האפקטוריים (תאי פלזמה או תאי Tc מופעלים), שמתים כעבור ימים אחדים.

• תא TH- גם תא B מעבד אנטיגן ומציג אותו לתא TH ספציפי לאותו אנטיגן.

סוף קטע הרחבה