בשנת 2000 התגלה גז טבעי בכמויות מסחריות בחופי ישראל (ליד אשקלון ועזה).

בשנים שלפני כן התגלה גז טבעי מול חופי סיני ורצועת עזה.

מעריכים את כמויות הגז במאגרים אלו בכ- 100 מיליארד מטרים מעוקבים. כמות זו מספיקה להערכת המומחים לצריכת המשק הישראלי לתקופה של 10-15 שנים.

כיום נעשה שימוש מועט בגז טבעי בישראל, ותחנות הכוח ובתי הזיקוק ממשיכים להשתמש בדלקי המחצבים האחרים: פחם ודלק נוזלי.

קיימת החלטת ממשלה, והתארגנות של חברת החשמל, להגדיל את השימוש בגז טבעי לייצור חשמל בשנים הראשונות של המאה ה- 21. קיימת גם החלטת ממשלה לייבא גז ממצרים כדי לגוון את מספר הספקים, ועל ידי כך להגביר את התחרות, ולהוזיל את מחיר הגז.

בשנת 2002 אושר בכנסת ישראל "חוק הגז".

מטרת החוק היא להקים חברה להולכת גז לכל צרכן בישראל. ההחלטה קובעת שזכיין יחיד ייבחר במכרז להובלת גז. זכיין זה יניח את הצנרת הראשית, ויפעיל אותה לפחות 30 שנה. משווקי הגז יתחברו לרשת זו עם רשתות מקומיות לבתי הצרכנים, ובכך יוחלפו בלוני הגז הביתיים בצנרת תת קרקעית.

לקראת שנת 2004 תפעיל חברת החשמל טורבינות גז לאספקת חשמל. לקראת שנת 2007 תגיע אספקת הגז גם לבתים פרטיים.

חברת הגז הבריטית "בריטיש גז" גילתה מול חופי עזה את המאגרים הגדולים המוערכים בכ- 50 מיליארד מטרים מעוקבים.

החברות הישראליות מצאו מול חופי אשקלון גז בכמות של 4-8 מיליארד מטרים מעוקבים.

בשנים 2009-2010, התגלו עתודות גדולות ביותר של גז במעמקי הים, מול חופי ישראל (קידוחי תמר וליוויתן).